על הקריאה

כבר קרוב לשנה וחצי שאני מרייר על אי רידרים שונים. כל פעם שיש לי תחושה שאני רוצה להוציא אילו מזומנים למען עצמי, אני מוצא עצמי תוהה וקורא איזה מה אני אקנה לעצמי. תקופה ארוכה רציתי את ה-iLiad, מכשיר מדהים למדי, אך כוחות השוק הובילו להפסקת הייצור שלו. לאחר מכן המתנתי שהמוצר של חברת Plastic Logic יצא לאוויר העולם. גם אצלם הוכח שטכנולוגיה טובה לא בהכרח מובילה לעסקים טובים והמכשיר נגנז.

בסופו של יום התלבטתי בין שלושה מוצרים שונים, הסוני רידר, הביבוק ניאו והקינדל די אקס. הראשון קטן, פרקטי ותומך בגן פתוח. חברה אמינה שליוותה את אוזניי תקופה ארוכה, אז למה לא גם את עיניי ומוחי? החברה השניה מייצרת בקוריאה מכשיר המשווק בגרמניה הכולל גם Wacom מובנה. הווה אומר, ספר, מחברת ועט. שימושי וזול יחסית ובאמת כמעט קניתי, רק שהם לא שולחים לישראל מפאת ניסיון מר עם הצרכן הישראלי. אגב גם מכשיר זה תומך בגן פתוח. כך מצאתי את עצמי, בעצת חבר, ניגש החשש לקנות את הקינדל די אקס. קרוב לוודאי הקנייה הטובה ביותר שלי בשנים האחרונות.

המכשיר גדול, המסך מדהים, החיבור לרשת ייעודי לאמאזון בלבד אבל זה נוח. בשונה מה-eVrit המצ'וקמק, המכשיר מאוד מהיר וקל לתפעול. חומות הגן הסגור שלכאורה מוגבלות לפורמטים בודדים נמוכות, ובעזרת סדרת המרות פשוטות עם תוכנת Calibre סדרתי לעצמי ספריה נאה למדי.

אני נמצא באמצע הספר "Game Of Thrones", השמש רק מיטיב עם המסך. אתמול טענתי מספר מגאזינים של עיצוב משחקים למכשיר – נראה מצוין. התמונות הצבעוניות זוכות להמרה סבירה לגווני אפור, ובשל העובדה שמדובר בקינדל בעל המסך הגדול, מגאזינים נראים מעולה.
זו חווית קריאה אחרת.לא עוד חיפוש בין כריכות צבעוניות, לא נדידה לכיוון העמוד האחרון ולחשוב מהיר בראש עוד כמה עמודים נותרו. רני תוהה מה יעשו ילדים שיגדלו עם המכשיר. כאשר הייתי ילד, מול המיטה היו לי שלל אנציקלופדיות של תרבות ובריטניקה. מדי פעם הייתי שטלף כרך וקורא ערכים. התמונות והטקסט היו מציתים את הדימיון, מהלך שנערך בראשי בזכות הרנדומליות של השליפה. קצת חבל לי שהקינדל עדיין לא מספק חוויה דומה. אולי בעתיד כן.

לכאן או לכאן, נראה שהוא, ודומיו, ישנו את עולם ההוצאה לאור. מעניין אותי לראות אילו סופרים יהיו, אילו אופני פרסום ואופי של ספרים. איך ימליצו כעת על טקסטים טובים. סופה מגיעה והיא הולכת להפריח באוויר ולהעיף ניירות רבים.