בוחר בקליק – דפוסי מעורבות באמצעות דיגיטל של דור Y

Nimrod Dweck at Urban Sustainability Conference
נמרוד דוויק בכנס קיימות עירונית של מכון ירושלים

הרצאה קצרה שהעברתי בכנס "קיימות עירונית הלכה למעשה" של מכון ירושלים לחקר הסביבה ב-3.2.2015. ההרצאה עוסקת בדפוסי המעורבות הפוליטית באמצעות הדיגיטל של בני דור Y.

וידאו של ההרצאה המלאה:

לפרויקט קיימות עירונית במסגרתו כתבתי מחקר על דפוסי המעורבות הדיגיטלית ודור Y.

משחקים ישנו את המזרח התיכון

עבור רוב הישראלים ה-BDS מתבטא בעיקר במאבק המתוקשר נגד הופעות מוזיקאים ידועים בישראל. מוזיקאים רבים חוששים להגיע לישראל בשל החשש מחרם וממתקפות של תומכי ה-BDS בניכר. אך פעילות החרם על ישראל איננה מוגבלת רק לתעשיית התרבות. לאחרונה סירבה מעצבת משחקים לבוא ולהרצות בישראל ולהקים מיצג העוסק באמפתיה ומשחקים, זאת במסגרת כנס חשוב בתחום.
ישנה קלישאה בתעשיית המשחקים כי משחקים יצילו את העולם. אני מאמין בכך בכל ליבי. החוויה הרגשית העמוקה שמשחקים מספקים, מייצרת לנו הזדמנות להכיר משהו שהוא מעבר ליומיומי. אנו פוגשים במשחק את האחר, את הדילמה הערכית שנמנענו ממנה ומציאות חדשה, מדומיינת או כזו המתכתבת עם העולם המוכר. מצב עניינים זה מאפשר למעצבי משחקים לעסוק בנושאים רציניים שונים שיכולים ומסוגלים לשנות את המציאות. ניתן למצוא משחקים העוסקים בהישרדות פליטים לאחר מלחמה. משחקים שעוסקים בסיוע לחלשים, משחקים המלמדים מהו עוני, משחקים המלמדים על הישרדות לאחר צונאמי. גם משחקים מתחומים יותר אלימים, כמו למשל משחקי מלחמה, כוללים יותר ויותר מקרים בהם השחקן נכשל אם הוא לא מסייע לאזרחים חפים מפשע. כל אלו הן דוגמאות המעידות על האופן בו ניתן לשלב ידע, למידה, ערכים וחינוך בחוויה משחקית ודרכה לשנות את החברה.
בסקר של עמותת GameIS והמכללה למנהל פורסם לאחרונה כי 56% מהישראלים מעל גיל 18 משחקים באופן קבוע. הנתון המרשים הזה מעיד כי משחקים הם בין צורות הבידור הפופולאריות ביותר בישראל. לא לעסוק בשינוי חברתי דרכם הוא פספוס. משחק טומן בתוכו חוויה חברתית, חוויה של מפגש. שיחות על משחקים, דיון עליהם – אלו הן פעילויות חברתיות מקובלות בקרב ישראלים רבים. יש מי שניסו כאן בארץ, ובהצלחה, לרתום את עולם המשחקים לשינוי חברתי. למשל עמותת Games for Peace של היזם אורי משעולי המפגישה בין בני נוער וילדים ערבים ויהודים דרך משחקי מחשב המוניים.
מאמצי BDS נגד תעשיית המשחקים הדיגיטליים בישראל הם פגיעה לא בכלכלה הישראלית, אלא בתקווה שהמזרח התיכון יהיה אחר. העולם משתנה דרך משחקים, ניצנים לכך כבר מופיעים. הפגיעה בתעשייה חיובית כל כך כמו תעשיית המשחקים הדיגיטליים היא אקט אלים ששב כבומרנג ליוזם אותו. BDS כבר ככה פוגע באופן עיוור בכל המתגוררים במרחב הפוליטי הישראלי-פלסטיני. מהלכי חרם לכיוונה של תעשייה זו היא חרם על החינוך, הערכים, והטוב המשותף לכל האנשים המתגוררים כאן, שמשתוקקים לעתיד טוב יותר ולמציאות אחרת.