פייסבוק, חטיפת השיח הציבורי והצעד הנכון

בשנים האחרונות, ככל שהפעילות החברתית שלי הלכה והתעצמה, יותר ויותר יוזרים פיקטיביים הופיעו לי בפיד. לצידם, מודעות ממומנות מטעם גופים עלומים. אזרחים למען אבי גבאי, יאיר לפיד כל האמת, השמאל משקר לכם. כל פעם מודעה מצד אחר של המפה הפוליטית. בתור משתמש דיגיטלי מיומן, יכולתי ממש לראות איך חצאי אמיתות ושקרים שמפרסמים עמודים פיקטיביים, הופכים לתעמולה בוטה אצל אנשים רגילים, שלא יודעים לסנן מידע שקרי מאמיתי.

מוטרד מהנושא, כתבתי על כך מאמר ל-YNET, תחת הכותרת שוטפים לכם את המוח בפיד בדרך לבחירות. בד-בבד החלו להופיע יותר ויותר תחקירים על בוטים ומשתמשים סופר פופולריים ברשת, רשתות בטוויטר וכו'. השמועות אומרות שמפלגת השלטון מפעילה צבא של יוזרים מזויפים מחברה בלונדון, ואבי גבאי נתפס מפעיל חברות שייצרו פייק ניוז כלפי המתחרים הפוליטיים שלו. הרגשת שמשהו זז. במקביל, בכל פגישה שהייתי בה, שאלו אותי על קיימברידג' אנליטיקה, החברה שעבדה עם טראמפ בבחירות, והאם יש ממש בטענות שלהם לתיאוריה פסיכולוגית מורכבת המנתחת אישיות. נאמן לעצמי, הלכתי לפסיכולוגים חברתיים-פוליטיים מובילים, מומחים במבחני אישיות, ובדקתי אם יש אמת בדברים. התשובה היא שככל הנראה שהתיאוריות לא עובדות באמת שכן הן מייצרות תמונה כללית מאוד וחלקית, אבל שחברות רבות מייצרות מידע מפולח ברמה גבוהה מאוד. השילוב המסוכן הזה של פייק ניוז ויכולות טירגוט, מאפשר לפגום בהליך הדמוקרטי.

כבר עתה עלות רכישת הידע הפוליטי אצל הבוחר היא גבוהה מאוד. לפי פרופ' איליה סומין, הבורות הפוליטית אצל המצביע הממוצע גבוהה , ועלות רכישת ידע פוליטי שהוא מורכב מיסודו, יקרה. כדי לשלוט בכל הנהלים, תקנות, אילוצים, פשרות, שיחות, מו"מ מתקיים וידע כללי, אדם צריך להשקיע זמן רב. את הבורות הזו מנצלים תועמלנים, קמפיינרים פוליטיים ואחרים שמנסים למנוע מהיחיד לצבור ידע פוליטי, או להנגיש לו עובדות שקריות וחצאי-אמיתות. גופים כמו המשרוקית למשל מנסים להיאבק בכך. אבל הפתרון האמיתי נמצא אצל פייסבוק שחלק מהאחריות החברתית שלה הוא לא רק למנוע הפצת מידע שקרי אלא להנגיש מידע נכון. השבוע הודיע הרשת שתמנע הפצת מידע שקרי ותדרוש הזדהות לפני הפצת מידע פוליטי מהגוף המפרסם ברמת האחראי הוודאי. בארה"ב הם דורשים צילום תעודות לאמת זהות. יש לקוות שרמה כזו של דרישה תתקיים גם בישראל. אולי כך נמנע את חטיפת השיח. השלב הבא שצריך לדרוש – הפצת מידע מאומת בלבד. יש שלל כלי חוכמת המונים לעשות זאת. רק צריך להרים אותם.

סיכום שבוע שני לפטריאון

כמעט נגמר השבוע השני לפטריאון. 31 אנשים הצטרפו לתמיכה, מהם חברים, מהם משפחה ורובם אנשים שלא ציפיתי בכלל. וזה מהמם ומפתיע. פתאום שומעים שאלות, סקרנות ועניין. בשיחה השבוע עם חבר, שהוא גם תומך פטריאון, הוא אמר לי שיש לו הרגשה שאולי צריך לתת קצת יותר סיי אישי, לספר בתכל'ס על מה אני כותב ומה הנושאים שהעסיקו אותי בכתיבת הספר. לקחתי את האתגר.
"שני הקבועים" הוא קודם כל ספר על אבל. הוא ספר שמתעסק בהתמודדות עם מוות מזוויות שונות. הפחד מהמוות, ההשלמה איתו, הפרידה מאנשים שאנחנו אוהבים. הסיפור בכללותו עוסק בזה וכל דמות בוחנת את ההתמודדות עם האבל מזווית אחרת. הזקן מלווה את הנשמות, הנער שמתחבר איתו לומד לחיות עם המוות והילדה הקטנה כועסת על עצם קיומו.
במהלך הכתיבה נתקלתי ב-Positive Death Movement, תנועה פילוסופית-רעיונית שלוקחת את המוות ומתייחסת אליו כחלק טבעי מהחיים. לשיטתם, לשאול שאלות על המוות, לספר על החוויות שלנו איתו, לשתף בהתמודדות איתו – זה הכול חלק ממחזור החיים, ממי שאנחנו. התנועה מקיימת מפגשים תחת השם "קפה מוות", מפגשי סלון ובתי קפה בהם מדברים על המוות בצורה חופשית. 
הרגשתי שהכתיבה שלי נוגעת בנושאים דומים לאלו של התנועה. הכתיבה על זקן המלווה נשמות למנוחה האחרונה, נוגעת בעצם למגע שלנו החיים עם המתים, עם רעיון הפרידה מהם. אני חושב שבכתיבה שלי, ניסיתי לנרמל את השאלות שיש לי על המוות והחיים. להוציא אותם החוצה לעולם ולשאול שאלות לגביהם.

להצטרפות לפטריאון >>>>> http://patreon.com/dweck

נמרוד דוויק

טרנסמדיה – אוטוטו קורס חדש

אני מתחיל עוד חודש וקצת סמסטר חדש באוניברסיטת תל אביב, בו אחזור ללמד, לאחר שנתיים של הפסקה את הקורס האהוב עלי – טרנסמדיה ונראטיבים בדיגיטל. מאחורי השם המפוצץ הזה מסתתר קורס על אחד הז'אנרים ההולכים וצומחים בכתיבה ויצירת תוכן.
טרנסמדיה הוא בעצם ההליך של יצירת עולם סיפורי, בו "מטייל" הקורא שלנו. הוא מגלה את העולם דרך ספרים, סרטים, קומיקס, משחקים ואפילו מתקני שעשועים. ככל שהוא חוקר אותו יותר הוא מבין את הפרטים השונים, את העלילות המשתלבות ושואב סיפוק רב מהעושר הרעיוני. עצם החקירה, הגילוי והשוטטות בין הפלטפורמות הוא חלק מהעניין ונותן לו עושר חווייתי. הדוגמא הכי טובה שאני יכול לחשוב עליה היא בדרך כלל שודדי הקאריביים. עולם סיפורי שנהגה אי שם בשנת 1967, הוצג לעולם דרך מתקן שעשועים ורק בשנת 2003 הורחב לסדרת סרטים, משחקים, ספרים ועוד. 
כיוצר אני מסתכל בהערצה על התחום. הוא משלב כל מה שמעניין אותי לעשות. תכנון עולמות, יצירת סיפורים בפלטפורמות שונות. תמיד רציתי לרגש אנשים, ואני מסתכל עלי כצרכן, איך אני נהנה לחקור ולגלות, לשקוע לסדרות ספרים ארוכות ולחפש מידע משלים. חלום שלי לעשות משהו כזה וגם עם "שני הקבועים", הספר החדש שלי, ניסיתי. על כך בהמשך.

רוצים לתמוך ביצירה שלי? רוצים לקנות גם את הספר החדש "שני הקבועים"? כנסו ללינק והצטרפו >>>> http://patreon.com/Dweck

מבנה עולם של טרנסמדיה