Road Marks – סימני דרך

Tag: שירה

החלום ושברו

by דוויק on נוב.16, 2008, under ביקורות מוסיקה

על "כשתחשכנה עיניי – שירים ומוסיקה ממחזותיו של חנון לוין" (הד ארצי)

אין כמו העגמומיות של חנוך לוין. האיש שכנות ותודעה פוליטית הלכו יד ביד ביצירתו. לוין ידע לאורך כל הקריירה שלו לקשור יחדיו ובכפיפה אחת מסר נוקב שרבים ניסו להתרחק ממנו (שכול, מוות, כיבוש וכוח) עם הומור שחור ומרטיט לב. בכפיפה אחת עם מסריו והמחזות אותם כתב, התקיימה בו נפש של פזמונאי, וככזה הוא הותיר אחריו די הרבה שירים שהם נכס צאן ברזל. לא בזכות מתקתקות אלא בזכות שפה חדה ומושחזת ואמירה שלא ניתן למצוא כמותה במקומות שונים. למרבה הצער לא רבים השכילו לתרגם את הכוח שיש במילים של לוין ולהפוך אותם ליצירות קונקרטיות לכאן ועכשיו.

בכלל נראה כי השירה העברית די איבדה את הברית שהייתה לה עם הרוק והמוסיקה הפופולארית, וחבל. זה עניין של דלות החומר הכתוב כמו גם דלות העניין של מוסיקאים בשיתופי פעולה מסוג זה. נהוג להאשים בעיקר את האחרונים, אבל צריך לשאול האם בשנים האחרונות קם יוצר שהיה לו משהו מספיק מעניין לומר מלבד הרהורים נוגים, ובמידת מה פתאטיים, מעבר לשבירת אור הניאון על זגוגיות בית הקפה הזה או האחר. היכן המילים המשמרות את הנושאים הבוערים במוקד המיתוס האנושי? היכן הטקסטים הנוקבים על האל, היקום, המשמעות, היהודי שבי? כל אלו הוחלפו בטקסטים אישיים מדי. בקיום פוסט מודרניסטי האמנם יש מקום למאחד ולמקרב? האמנם הכתיבה החליפה את מרכז הכובד שלה ממיתוס מאחד כללי לשלל מיתוסים שבורים וקטנים הרלוונטיים לקבוצות מעטות בלבד? כן.

כתיבתו של לוין התעסקה מאז ומעולם בסוגיות אוניברסאליות. הפחד והחשש מהמוות הניעו אותו פעמים ורבים. העיסוק בזיכרון ומוות בכלל היה אינטגראלי לכתיבה שלו. אולי באופן עגמומי, הסוגיות הללו שהיו חלק מהותי בזהותו הדור הלוחם בולטות בזמרים שצמחו מתוכו. הדיסק השני מבין השניים המרכיבים את אלבום זה, מציג שלל יוצרים אלו: תיקי דיין, ריקי גל, יהודית רביץ, שם טוב לוי ואחרים, אנשים שגילם נושק או עבר מזמן את ה-50, נציגים בולטים של קבוצה דמוגרפית המזוהה עם מלחמות ישראל המשמעותיות של שנות ה-50 עד ה-70 של המאה הקודמת. הטראומות שליוו את חייהם של בני דור זה אינן זהות לאלו של הדור הנוכחי. שבירתו של החלום וקריסתה של התרבות מאפיינים את קבוצת הגיל של ילידי שנות ה-70 עד תחילת שנות ה-2000. על כן ערכים כמו מוות ואובדן אינם משויכים לטראומה האישית של היוצרים של ימינו, ועל כן חנוך לא מאומץ על ידם כמו שאומץ על ידי הזמרים המככבים באוסף זה.

האם יכול לקום חנוך לוין של ימינו אנו? עדיין לא. לפחות לדעתו של כותב שורות אלו. השבר הוא אמנם עמוק, אבל לא עלה עדיין בידי מישהו למקד את ההגדרה והמאבק בשבר. במילים אחרות, רק כשיש רצון לנסות ולהציע פתרון למשבר עולים האמנים ומקבלים את תפקידם ההיסטורי. במצב הנוכחי של ניתוץ המיתוס לאלפי רסיסים, עדיין לא עלה בידי אמן כלשהו לנסות ולתאר את שלל תתי התרבויות והמיתוסים ולקשור אותם לידי חלום אחד. כאשר מישהו יעשה משהו כזה, הוא גם יתאר את ההתמודדות עם המשבר התרבותי והוא יהפוך לחנוך לוין של ימינו. זה מפעל לא פשוט ורציני. אך זהו תפקידם של אמנים ויוצרים. זוהי שעתם ויש לקוות כי הם ירימו את הנס.

Leave a Comment :, , , , more...

תרגומי שירים – מאבק פועלים

by on יונ.29, 2007, under תרגומים

בזמני הפנוי אני מתרגם קצת שירים שאני אוהב. לפיט סיגר אלבום מעולה בשם American Industrial Ballads שיצא ב-1957. האלבום כולו הוא שירי פולק של פועלים, שירי מחאה וזעם, הוא נוגה לפרקים, מגייס ויפה. אחד השירים הטובים בו הוא זה שנכתב ב-1925 לערך עת מאבק כורי הפחם בוירג'יניה להעלאה בשכר וזכויות עבודה הוגנות. השיר יפה מאוד ואף דרש קצת עבודת מחקר סביב המאבק ותוצאותיו. בזכותו מותר לשבות בארצות הברית בצורה די חופשית ובעיקר לזכות להגנה מפני תקיפה, איומים ושאר רעות חולות הנלוות למאבקים חברתיים.

Come All You Hardy Miners / Pete Seeger

בואו כורים קשי יום / פיט סיגר, תרגם: נמרוד דוויק

בואו כורים קשי יום, עזרו לשיר שיר זה

שיר המושר על ידי חברי איגוד הגונים חזקים פי מונים

עם ג'ון וייט[1] אלופנו נלחם ללא אקדח

הוא יוביל אותנו לניצחון ולשישים סנט לטון

בואו כורים קשי יום, עזרו לשיר שיר זה

בעשרים ואחד באפריל נשבות עבור שישים סנט לטון

המנהלים עזבונו, אמרו שלעולם לעבודה לא נחזור,

והנה כגוף אחד ובדרישה לשישים סנט לטון.

בואו מפירי שביתה הנגועים בשחור והצטרפו למאבק כאחד

אמרו להם שאתם נאבקים לשישים סנט לטון,

הם מצויים בכל וירג'יניה, מפירים בכל מקום

אף בניצחוננו יקבלו גם כן שישים סנט לטון

בואו כורים קשי יום, נעשה כמיטב היכולת

ראשית נגבר על וירג'יניה, קנטאקטי ואז נעצר,

נעשה מעשה פה בזו הארץ,

את הנהר נחצה ונראה להם היטב!

בואו כורים קשי יום, עזרו לשיר שיר זה

שיר המושר על ידי חברי איגוד הגונים חזקים פי מונים

עם ג'ון וייט אלופנו נלחם ללא אקדח

הוא יוביל אותנו לניצחון ולשישים סנט לטון

והנה המקור:

Come All You Hardy Miners / Lyrics: Irwin Silber, Performed: Pete Seeger

Come all you hardy miners

And help us sing this song

Sung by some union men four hundred thousand strong

With John Wyatt our general we'll fight without a gun

He'll lead us on to victory and sixty cents a ton

Come all you hardy miners

And help us sing this song

On the 21st day of April we strike for 60 cents a ton

The operators laughed at us and said we'd never come

Out in one body and demand 60 cents a ton

Come all you scabs and black flags and join them in like one

Tell them you are in the fight for 60 cents a ton

They are now in all Virginie they're scabbing right a long

But when we win them sure to try for the 60 cents a ton

Come all you hardy miners lets try to do our best,

We first get a hold Viriginie, Kentucky and then will get arrest

There is gonna be a meeting right here in this land

Then we'll reach the river and take them all by hand

Come all you hardy miners

And help us sing this song

Sung by some honest union men four hundred thousand strong

With John Wyatt our general we'll fight without a gun

He'll lead us on to victory and sixty pence a ton


[1] ג'ון ואיט – John Wyatt – הסניגור של איגוד כורי הפחם של מערב וירג'יניה ב-1925, שהגן עליהם מפני תביעות, איומים ושאר רעות חולות. מאבקו הוביל להגנה על זכותם של עובדים לשבות.

Leave a Comment :, , , , more...

דברים שקראתי ואהבתי