פרומו חסר בושה – כנסים וכו'

שבוע עמוס לפני, באופן יחסי, שכן הוזמנתי להנחות שני פאנלים בכנסים שונים.
הראשון הוא כנס הניו מדיה של פסטיבל סרטי הסטודנטים בת"א. בוא אנחה את פאנל הניו מדיה ומשתתפות בו כמה חברות מגניבות מאוד. זה היום, 7 ביוני, 2012, בשעה 13:00.

הכנס השני הוא הכנס המשותף ל-GameIS ו-Mobile Monday, שמתקיים במסגרת Mobile Summit 2012, ובו אני אנחה את הפאנל בנוסף מיקור קהל. הכנס הוא ב-12 ביוני, 2012. בעבר ניהלתי את קמפיין גיוס הכספים באמצעות Kickstarter לדויד ברוזה, כ-250,000 ש"ח, וצפוי להיות מעניין. בעיקר בגלל ההתפתחויות בתחום, ההצלחה של מפתחי משחקים לגייס כספים בדרך זו וה-JOBS ACT שאובמה העביר לא מזמן ומאפשר לסטרט אפים לחלק את החברה לקהל בתמורה להשקעות אלו.
יהיה מעניין, בטח בגלל המשתתפים.

נתראה!

להט החרב – טקסט שלא הוקלט

הטקסט הבא היה אמור להיות מוקלט, אבל ירדתי מרעיון ההקלטות. הוא נכתב לפני כמה חודשים לביט של מפיק מוכשר בשם Hipsh, והוא אמור היה להיות מוקלט על הביט הבא:

במקור ישנו סימפול של פרוקפייב ל"ריקוד האבירים", אודה שלא הכרתי את הקטע אבל יש בכינורות שלו משהו מלא בהשראה. אני ממליץ בחום לקרוא אותו עם המוסיקה ברקע, אם לא של Hipsh, אז לפחות את השיר המקורי שכאן לפניכם:

להט החרב

 ישנו רגע אחד, כשאתה שוכב במיטה. אמצע הלילה. נשימות נשימות האוויר מתהפך.
אתה יודע שזה מגיע. אתה עלית על ראש ההר, וראית. ונהמה של כעס עולה בתוכך.

נהמה. נהמה. נהמה.

זו הדרך המתפתלת, הנמשכת, הנמתחת, המותחת, הם אומרים המסע עזוב ת'יעד,
הם אומרים זה המשחק, הם אומרים, אז אומרים, ובינתיים שוכחים שאנו נאבקים ומושכים,
מתקשים וסוחבים. זה המרצפות, המדרכות, הקירות, הכבישים, השבילים, הסלעים – סימני
דרכים, שלטים בדרכנו לחיים הטובים בהם אנו אובדים, מחפשים ותוהים האם כך הדברים.

ישנו רגע אחד, כשאתה שוכב במיטה. אמצע הלילה. נשימות נשימות האוויר
מתהפך. אתה יודע שזה מגיע. אתה עלית על ראש ההר, וראית. ונהמה של כעס עולה בתוכך.

הם אומרים לך תבחר חתיכה, תבחר גורלך, את עתידך תעצב, אל עולמך יתעצב,
את מחצבתך אתה חוצב. ישראל לפניך ויופיה מעלף, אתה רק צריך את הבגדים לקלף, את
גופה ללטף, ואתה כל כך עייף.

ישנו רגע אחד, כשאתה שוכב במיטה. אמצע הלילה. נשימות נשימות האוויר
מתהפך. אתה יודע שזה מגיע. אתה עלית על ראש ההר, וראית. ונהמה של כעס עולה בתוכך.

אל תתעקש הם אמרו לך במשך שנים, קח את שיש, הם שיקרו לך במשך ימים, רק
תחכה, אולי רק כמה חודשים, השקר גס הוא רמס ולעס עד שנמאס, ואמרת חמס, יצאת לקרב. עם
להב לוהט וכעס בועט, עם זעם שועט בקרב וכעת, בין שבעה חטאים, הם עליך קורסים,
חמדנים, גרגרנים, חרמנים להישגים, מציבים מכשולים, אתה מדלג ודוהר, בבוקר בוקר,
בערב אורב לרגעי חסד שקטים לחרך הזדמנות בין כתלי אנשים שאותך מחפשים, שאותך
מנסים, מלכודות הם טומנים, בין חולם לשורוק המשמעות של רעות, לך תמקם נקודה
ותרוויח חיות. אתה מרגיש עייפות, הנה עוד התמוטטות, מי יתן לך רגע לנשום ושהות. סומא
מחפש מעקה בטיחות, הוא נלקח, אתה נופל בכדי איזו שטות, הנה הלכה הזדמנות.

ישראל לפניך ויופיה מעלף, את הבגדים מקלף, את גופה מלטף, שדיים נכונו
ידיים הושט, מישהו בועט, אגרוף חובט, אתה מתעשת, היא חומקת, ושוב בידך הלהב לוהט.

ישנו רגע אחד, כשאתה שוכב במיטה. אמצע הלילה. נשימות נשימות האוויר
מתהפך. אתה יודע שזה מגיע. אתה עלית על ראש ההר, וראית. ונהמה של כעס עולה בתוכך.

אלו הם ימי מהפיכות, ימי שינויים ומה קרה – מאום, הם הצליחו לטשטש  את המסרים, להפיל אותך שוב לקרשים. משחקי מילים
בעיתונים החביאו שקרים, לא קראת חמס כשקראת דברים, לא יצאת שוב לרחוב בהמשך הימים.
זוהי העת שלך לקרוא דבר מהומה, הרגע שלך להיות החמה, להאיר את הברכה שבך לאחר
שמולך להושיט לו יד כחבר, הוא לא האחר, זה בך כך בוער.

ישראל היא בוערת ויופיה מחמם, ערומה
וגופה מזיעה הוא נוצץ. הם רוצים אותה לאנוס ולחמוס, עם חרב צודקת אתה המגן,
הודף ובועט מגן חסד אמת. לא מתפשר ברגעים הקשים. אלו הזמנים. האם תשכיל להבין ולא
לשכנע את עצמך בשקרים שתמשיך את המאבק בלילות בימים?

ישנו רגע אחד, כשאתה שוכב במיטה. אמצע הלילה. נשימות נשימות האוויר
מתהפך. אתה היית שם כשזה הגיע. היית שם על ראש ההר, וראית. הכעס בער בך החוצה
ובפעם היחידה בחייך נתת את כולך.

 

קפיץ קפוץ


קפיץ קפוץ הוא סרט שרותם מלנקי עשה על הלהקה הז"ל שלי פרברים רפיוג'יז. למעשה זה סרט עלי, והיחסים שלי עם חברי הלהקה שלי. יש לי יחסי אהבה/שנאה עם הסרט הזה, אבל בסופו של יום הוא תיעוד לא מדויק אבל לא רע בכלל של מה שהלך בפרברים רפיוג'יז. פחות הרבה דרמות שרצו, אבל ככה זה 30 דקות. תהנו.