זה היהדות, טמבל

הרוחות סוערות. בית שמש מלאה בחרדים הזורקים אבנים על שוטרים, יורקים על ילדות ובעיקר עסוקים באופנה יותר מהאדם הממוצע. בממשלה שרת התרבות מודיעה כי היא תומכת בהדרת נשים באזורים בהם יש רוב חרדי, ולמעשה יורקת על אתוס השוויון בין המינים שהביא אותה עד הלום כאישה. אז הבאז וורד החדשה היא “הדרת נשים”. שמעתי כבר שלל התחכמויות של “האדרת נשים” , ואפילו קדימה רוכבים על הנושא באופן מגוחך וצועקים על אוטובוסים “כן מקדימה”. הדרת נשים היא הסימפטום, היהדות חולה.

אין לי בעיה עם היהדות בגדול. אני לא בחור מאמין, ויש שיגידו שאולי כן יש לי בעיה עם היהדות כי לא השתכנעתי בקיומו של אלוהים, אבל אין היהדות מבחינתי היא המורשת התרבותית שלי. לא משנה לאיפה אני הולך, תמיד היהדות מלווה אותי. זה ההיסטוריה, המסורת, השפה העברית, המיתולוגיה שלנו (סליחה, סיפורי התנ”ך). אלו החומרים שמהם מורכבת הזהות שלי. יצא לי להכיר המון סוגי יהודים בחיי. רובם היו יהודים חילונים, חלקם הגדול מבית מסורתי ספרדי או אשכנזי, חלקם היו חרד”לים, חלקם היו חרדים וחלק היו רפורמים או קונסרבטיביים. גדלתי באווירה שהיא מכבדת, אווירה שאומרת שלכל אחד יש את היהדות שלו ולכולם יש מקום תחת השמש. אבל כנראה שמה שלימדו אותי פעם לא ממש תופס אצל כולם.

יש מחלה אצל היהדות בישראל. היא הפכה מהיהדות שאני הכרתי או חשבתי שגדלתי עליה, ליהדות שהתחבאה בפינות האפלות. יהדות שבה האדמה מקודשת, שהמסורת מקודשת יותר מרוח הזמנים. זו יהדות ששכחה שהיא השתנתה כמה פעמים לאורך הדרך והתאימה את עצמה למציאות. יהדות ששכחה שכשלא היה מקדש, אז עשו שינוי תיאולוגי – כי הזמנים דרשו. יהדות ששונאת את ישראל, שונאת את עצמה. יהדות שמעוררת בך תחושת קבס עמוקה. זו יהדות שחוקרת אותך, כשאתה בא להצהיר על רווקותה של ידידה, האם אתה מספיק יהודי בשביל להצהיר עליה והאם היא יהודיה בכלל. יהדות שלא מאמינה לרצון הטוב של המתגייר וחוקרת אותו במעשים יותר ממה שבאמת. זו יהדות שמנותקת מהמציאות של היהדות בישראל, של היהדות בעולם. זו יהדות שמחפשת לעצב בכוח את העולם בדמותה בלבד, שחיסלה את תרבות הדיון שהייתה במוקד התרבות היהודית במשך שנים. זו יהדות שהיא עם הספר במובן הרע שלו. ספר אחד, אמונה אחת, עם אחד. היא כוח כובש ואלים שבא לנסות לנצח את הזמן וההיסטוריה ולהחזיר את הגלגל לאחור.

החרדים הקיצוניים שבבית שמש הם רק סימפטום למחלה הזו. הם הביטוי הקשה ביותר. אליהם מצטרפים נערי הגבעות, על גזענותם והשנאה רבתי שלהם למערכת. מצטרפים אליהם כל הרבנים ששותקים, כל מי שחובש כיפה והולך לבית כנסת ושותק ומסכים בשתיקה. אני בחור חילוני, אני רגיל לראות חרדים שבזים לי ולסגנון חיי, היה לי קשה בסופ”ש לראות דתיים, אנשים שאלוהים בוער בהם פנימה, נאנקים פגועים על היחס של הקיצונים אליהם. זה אומר שהמחלה קשה יותר ממה שחשבנו.

לטעמי הפתרון הוא לא אצל הרשויות. זה יהיה טיפול סימפטומלי. אז יורידו שלטים ויעצרו כמה מתפרעים. זה עמוק יותר. פתרון אמיתי דורש מכל הרבנים לשבת ביחד, מכל זרמי היהדות. גם אלו שאינם מכירים זה בלגיטימיות של זה, ולדבר על הדברים. לדבר על הזמנים שהגענו אליהם, ולנסות להבין מה השתבש בדרך. איפה הפכנו מחברה פלורליסטית יהודית, לחברה חשוכה. להבין מה התפקיד של הרבנים בעניין הזה. הם צריכים לדבר עם כל ראשי הרשויות: המבצעת, המחוקקת והשופטת. לשאול אנשים שאולי הם אינם מכירים בסמכותם, אבל הציבור מכבד אותם כמנהיגים. לשמוע מהם מה הם חושבים שהיהדות צריכה לבטא ולומר. פורום כזה צריך לבוא ולהגדיר מה זה יהדות במאה ה-21. בלי זה המחלה תמשך.

מה אתם חושבים?