חמש על הפנים

עבר סופ”ש אלים לסביבה. בגלל חלמאות של שנים שירותי הכבאות לא הצליחו לתת מענה ראשוני ראוי לשריפת יער מקומית. בגלל טיפשות וחינוך רע מאוד של בני נוער לגבי הסביבה, החלה מדורה. התחממות כדור הארץ, נובמבר השחון שהיה תרם לכל הסיפור. התוצאה – 50,000 דונם חורש טבעי ומעשה אדם נשרפו, מחצית משמורת הכרמל. 43 הרוגים, אנשים שמתו על פארש בתכל’ס. בגלל אסון שניתן היה למנוע אותו. הפוליטיקאים זינקו על הרגליים האחוריות, הפכו את האירוע להפגנת מנהיגות. תרגע ביבי, אתה עדיין לא ג’ורג’ בוש. הבעיה היא מבנית, חמורה יותר. שירותי הכבאות עובדים במתכונת מקומית, סובלים מתת תקצוב. אתה מסתכל על הטלוויזיה וחושב, “איך אתם לא עם הזנב בין הרגליים? איך אתם לא מתביישים?”. השרפה כבתה אבל משהו מקומם בכל הסיפור הזה, איך לא תוקצבו שירותי הכבאות? אני נוסע לפעמים בעיר שלי ועובר ליד תחנת הכיבוי. המכוניות כל כך ישנות. רוב הזמן התחנה סגורה. כמו שהקלישאה אומרת הכתובת הייתה על הקיר. עכשיו הקיר חרוך והכתובת עדיין שם.

אני לא ממש חסיד גדול של עריפת ראשים. לא נהניתי לקרוא את ההתלהמות הכללית בטוויטר והפייסבוק לגבי האחריות המיניסטריאלית. אם אלי ישי רוצה ועדת חקירה ממלכתית – בבקשה. הרי ככל שהזמן עובר נראה שראשו של ישי יערף. הנה כתבה מהיום שרק ממחישה כמה חדה ומהירה תהיה הגיליוטינה המטאפורית שתרד על הקריירה שלו כמיניסטר. ישי, לפי הג’רוזלם פוסט (וגם היה ראיון בגלי צה”ל עם אחד המעורבים), סירב לתרומה של חמש כבאיות חדשות. מדוע? כי הן מנוצרים. גזענות דתית בצורתה הטהורה ביותר. לקודמו בתפקיד אגב, מאיר שטרית, הנושא לא הפריע והוא אישר את התרומה. רק כדי להבהיר כמה חמור הנושא – הכבאיות הקיימות לא הצליחו להגיע בזמן לאזור השריפה בגלל שהמנועים שלהם היו מיושנים מדי. אולי החמישיה הזו הייתה שוברת השיוויון הראשוני. בכל מקרה לא רק ראשו של ישי צריך להערף. העיתונות נדרשת לדין וחשבון על זלזול במאבק הכבאים ואי הבאה שלו לקדמת סדר היום הציבורי. כמוה גם שלל מנכ”לי משרד הפנים, שרים רלוונטיים ואנשים מביטחון הפנים והאוצר צריכים לתת דין וחשבון. ביפן רוב האנשים הללו היו הולכים מזמן. ככה זה במדינות שהמנהיגות מצופה בהן לערך עליון של כבוד. אבל כולנו חכמים אחרי מעשה, למתים והעצים הבוערים זה לא משנה.

היו עוד כמה רגעי שיא של עולב בסופ”ש. גלעד ארדן לא האמין שישראל החזקה צריכה לקבל עזרה ממדינות אחרות. על כך תוסיפו שלל הערות גזעניות על העזרה של הפלסטינאים וכוחות כיבוי וההצלה שלהם. כל האמירות הללו מעידות בעיקר על עליבות הנפש של ההנהגה והגזענות המובנת בחברה. בעיות סביבתיות כמו אש לא יודעות גבול. זיהום אוויר מעשן, נזקי שריפה בהיקף כזה ודלדול של המגוון הביולוגי בגבולות ארץ ישראל משפיעים על כל הדרים באזור. צריך לומר תודה שהפלסטינאים נרתמו, שהטורקים החליטו לשים בצד את הכבוד שלהם ושהמזרח אירופאים שיש להם יערות קצת יותר מרשימים משלנו נתנו מעצמם. היהודים הם אולי אור לגויים בתיאוריה, אבל הפעם הגויים הראו להם שהם למדו משהו מאיתנו ובאו לתת כתף. בואו לא נזלזל ופשוט נגיד תודה.

אגב יחסי יהודים וגויים, עליבות נפש גדולה הראתה הרבנות שהפרידה שוב בין דם לדם. טניה לנסקי נקברה בחלקת הלא היהודים, חרף התנגדותה של אימה. אסון כזה וזה מה שנוחת על המשפחה – חבורת רבנים שמתעקשים להפריד בין דם לדם. פשוט ביזיון. כולם נספו באותן נסיבות, כולם שירתו את אותה ממלכה ישראלית. למה להפלות?

אני מאמין כאדם אופטימי שיש מקום לתקווה והיגיון. אריה דרעי, לשעבר מנכ”ל משרד הפנים, הודה בערוץ 10 שהציוד מיושן ולדעתו מאז ימי כהונתו לפני יותר מעשור לא נקנה ציוד כיבוי אש חדש. באופן מרומז הוא האשים את הבאים אחריו בהזנחה. אז נכון הוא מנסה לחזור לזירה הפוליטית והוא צריך את החשיפה, אבל היה לו רעיון הגיוני אחד. תנו לחרדים להיות כוחות כיבוי האש. גייסו אותם לשירות מילואים בשירותי הכבאות. ככה, על פי דרעי, נרוויח המון כוח עזר פעיל. סוג של זק”א רק של אש. מבצע ביעור חמץ ממש. האמת הרעיון לא רע, וגם פיקוח נפש דוחה שבת. אבל לכו תדעו מה יהיה.

נ.ב,

עוד סממן לנורמליות, הסיקור של ההלוויה של פביולה בוהדנה. בת זוגה ספדה לה בקול. אף אחד לא אמר מילה על כך שהתקשורת מסקרת זוגיות נשית אבלה.

גבולות השיח

אני עובד בסופ”ש האחרון על הרצאה שאני מעביר בעוד שבועיים על אקטיביזם ומדיה חברתית או אקטיביזם דיגיטלי. עוד לא ממש החלטתי איך לקרוא לזה. אחרי שאני אעביר אותה, הגיוני שאני אעשה פוסט עם העיקרים כאן. חומר מרתק ממש. את הרוב מי שעוסק בתחום המדיה החדשה יודע באופן אינטואטיבי, אבל החוכמה היא, כמו כל דבר, לחבר אחד לאחד ולצייר את הדברים מחדש. בכל מקרה, ברגעים בהם אני מתקשה להתרכז (יש מלא כאלו), אני מחפש חומרים מעניינים לקרוא או משהו טוב לשמוע (תראו את הקליפ החדש של ספייק ג’ונז ל-The Suburbs של Arcade Fire. מופת). בכל מקרה, נתקלתי במאמר הבא בבלוג “אמת מארץ ישראל”. את החשיפה אני צריך לתת לעמוד הפייסבוק של “לא נסתום” שהפנה אותי לשם. מאמר מקיף למדי, מרתק מאוד, על ההדחה של עמדות שמאל מהשיח הציבורי לטובת לאומנות-דתית.

אני חייב להודות שאני חושב הרבה על הנושא הזה, בטח לאור הכתבות על השמאל לאן, בדגש על השמאל הלאומי וכו’. עיקר השאלה שאני מתחבט בה היא מה השיח הנכון לשמאל בארץ. אני יודע שיש כל מיני יוזמות וכל מיני מחשבות, קראתי את רובן ואני עוקב אחרי הדברים. אבל עוד לא גיבשתי מחשבה מסודרת בנושא. אני מניח שאתעסק בנושא כאן בקרוב. בינתיים אתם מוזמנים לקרוא את המאמר, ולשתף אותי במחשבות שלכם.

קראו את המאמר כאן

תנו להם לתרום!

צה”ל לא מקצה תוספת מכסות למתנדבים חדשים בשנת שירות. למה אין מכסות? כי יש יותר מדי חרדים וערבים באחוזים השנתיים שאינם נוטלים חלק שווה בנטל. במקום לעודד צעירים שרוצים לתת מעצמם למען הקהילה מעבר למה שמצופה – ובאמת, אלו חבר’ה שבכל מקרה יעשו שירות צבאי מלא אחר כך ואולי גם יצאו לקבע או מה שזה לא יהיה – צה”ל אומר להם לא תודה. פשוט מרגיז. אם יש אנשים שרוצים לתרום לחברה האזרחית סביבם, למגזרים חלשים יותר ולאוכלוסיות במצוקה – ראבאק, תתנו להם. יש לכם בעיות עם המגזר החרדי – תתמודדו איתן, תכריחו אותם – משהו. אבל לדפוק צעירים בני 18 שרק רוצים לתת יותר מעצמם? WTF?