הספסל האחורי!

היום במהלך עיון בעיתוני הסופ"ש, צד את עיני ציטוט של ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים. "חיה ותן לחיות", אמר ברקת כאשר נשאל אם לא מפריע לו שקיימת בירושלים הפרדה בין גברים לנשים בתחנות אוטובוס ובאוטובוסים. קראתי את הציטוט ונזכרתי באישה שעלתה על האוטובוס באשדוד, ולכשנדרשה מבחור חרדי כי תעבור לחלק לנשים בלבד ריססה את עיניו בגז מדמיע. לא שמעודדים כאן אלימות בצורה כזו או אחרת, אבל בכל זאת קיים שוויון זכויות והזדמנויות בישראל, ומה לעשות – הפרדה בין נשים וגברים היא לא בדיוק חלק מהסטטוס קוו, או ממה שמגדירים אצלנו כזכויות אזרח (ע"ע חופש התנועה וכו'). היום אחר הצהריים הגיע במייל הירוק ידיעה אודות קו 322(Mynet) המיוחד שיוצא מרמת החי"ל ומגיע עד לאשדוד. נוסעי קו האוטובוס נדרשים לקיים הפרדה בין נשים וגברים. נשים העולות על האוטובוס נדרשות לעבור לאחוריו, שכן חס וחלילה שיקבלו מקום שווה ליד גברים לוטשי עיניים שאינם מסוגלים לשים זימתם בצד.

אם תהיתם מה הבעיה האמיתית כאן, ובכן קבלו – לא עיריית תל אביב ולא עיריית אשדוד יכולות לומר לחברת האוטובסים קונקס מה לעשות, אלא רק משרד התחבורה. ברשות משרד התחבורה, ככל הנראה בגלל אילוצים פנימיים ופוליטיקה כללית, מאושרת ההפרדה הפנימית הזו באוטובוסים. האם בהגדרות המכרז של חברת קונקס היה כתוב שעליה לקיים הפרדה זו? אינני יודע. מה שאני כן יודע, שכמו במקרים רבים בהם דת ומדינה נפגשות, ההחלטה איננה דווקא אצל המחוקק אלא אצל הפוליטרוקים הבוחרים שלוותר על מימוש הזכות וחוקי השוויון הישראלים. אז כיאה למהלך פוליטי, סגנית ראש העיר בתל אביב, מיטל להבי (מרצ), אמרה שהיא תטפל בנושא, וגם יעל דיין, חברת מועצת עיריית תל אביב (מרצ), קוראת לחרם צרכנים.  כתבה זו, והתגובות החריפות אצל מי שזכויות האזרח עומדות מול עיניהם, דווקא מעלה שאלה קשה אל ניר ברקת היושב לו בירושלים. האמנם חיה ותן לחיות? מתי עובר הקו בין מותר לאסור, בין דריסת זכויות של האחד בשם זו של אחר? האמנם האמונה הדתית של החרדים עומדת בפני זכותן של נשים לנוע היכן שהן רוצות?

ומחמוד היה אומר: "אוטובוס? רק עם חג'אב".

כתיבת תגובה