ניצנים של שפיות

בין החגים למשא ומתן המדיני, נדמה שלעיתונות הישראלית אין ממש חשק או רצון לכתוב על נושאים אזרחיים שלא קשורים לחלוקת הארץ בין הצדדים הרלוונטיים לסכסוך. ביטחון על ימין, ביטחון על שמאל, זה נואם באו"ם, זה מלכלך על חברו. עיתונאים יקרים, יש כאן עוד מעשי עוולה לכתוב עליהם מלבד המרתון הרגיל של אונס/רצח/שוד/מו"מ/פוליטיקה/שחיתות. אבל בין כל הטררם הזה, ישנם ניצנים של שפיות שמבצבצים פה ושם, מקומות שבהם כותבים על סוגיות אזרחיות בוערות. למעשה בזמני שגרה יש מצב שהכותרות הזועמות של העיתונים היו מוקדשות לצעדת הנשים הקרובה במאה שערים. אבל אויה, ישראל כמו ישראל, גנרלים בדימוס מכתיבים את סדר יומנו ופוליטיקאים קטנים שאינם ממלאים הסכמים קואליציונים עסוקים לעשות יותר כותרות.

היום, יום ד', 29.9.2010, יצעדו ארגוני נשים בלב שכונת מאה שערים כמחאה על היחס לנשים בירושלים בכלל ובמגזר החרדי בפרט. הצעדה היא חלק מבג"צ שהוגש נגד ההפרדות שיוזמת המשטרה והעיריה בין נשים לגברים, בעיקר במקומות חיכוך של המגזר החרדי. מאחורי היוזמה קבוצת נשים חילוניות. לדבריהן שכונת מאה שערים הפכה ל"אקס טריטוריה", שטח הפקר בו המשטרה ורשויות החוק אינן מתערבות, לטובת הסדרים פנימיים של הקהילה החרדית במקום. במילים אחרות – חומר נפץ חברתי מהשורה הראשונה. בג"צ הכריע השבוע כי על המשטרה לאפשר למפגינות והפעילות לצעוד בשכונה ולספק להן הגנה ראויה. במילים אחרות – על החוק לספק מסגרת הולמת למחאה לגיטימית. לא להפקיר אותן בטריטוריה הפרוצה של מאה שערים. אישית אני מסתייג מצעדים פרובוקטיביים ומאמין בדיון, פעילות הסברתית נעימה יותר וכו'. מאה שערים תמיד הייתה טריטוריה אחרת, והדבר משול לכניסה למסגד עם נעליים. אבל אם זה יעשה איזה שינוי – אשרינו. כל עוד אף אחד לא יפגע פיזית. תחזיקו להן אצבעות.

עוד בגזרת השיוויון החברתי, הפעם עיריית תל אביב. במסגרת חלוקת מלגות לסטודנטים תושבי שכונות מצוקה שבעיר, הסתבר לאחד הסטודנטים כי דווקא נווה שאנן – AKA הגטו של התחנה המרכזית – לא קבילה כשכונת מצוקה. העיריה מסרה מצידה כי השכונה לא עומדת בקריטריונים של משרד השיכון לשכונת מצוקה. סליחה? לא עומדת? מקרי רצח, סחר בסמים ובנשים, הומלסים, בתים מוזנים, שכונה ענייה, שסובלת מזיהום אוויר גבוה, אחוז מהגרי עבודה גבוה – לא עומדת? באיזה סרט אתם חיים? אני זכיתי במנת חלקי של נווה שאנן וביליתי שם שעות לא מבוטלות אצל חברים שגרו. בתקופה הקסומה שהייתי שם זכיתי לשמוע מספר קרבות יריות, חברים נשדדו לאור יום ובלילות נרקומנים חירבנו להם תדיר בחדרי המדרגות. אז בחייאת, לא עומדת בקריטריונים? תפקחו את העיניים טוב יותר.

יש לכם מחשבות? הערות? ספרו בתגובות.

כתיבת תגובה