שירים מהספסל – פרוייקט חדש של המשרד שחביב עליMy New Fav Work Project – Poems From The Bench

אני אוהב שירה. כתב ג'וזף קמפבל ששירה היא זיקוק של מטאפורה, וזה נכון וזה יפה. אני חושב שיש קסם למילים שמתחברות להן יפה יחדיו. יש משהו ביכולת האנושית להעביר רגש מדויק, חוויה במעט מילים ובמבנה מסוים, עם משקל וחריזה ספציפית שיכול לרגש מאוד. כאילו הדימויים מזנקים לך מהקצת מילים ושולחים את הדמיון, הראש והרגש לעבוד שעות נוספות. אני חושב שספר השירים הראשון שקניתי היה של דוד אבידן, שנשאר אחד המשוררים החביבים עלי. אני אוהב את חיבורי המילים שלו, היופי שהוא מוצא בעיר וההסתכלות שלו על הזמן שעובר. במשוררים האמריקאים תמיד אהבתי את וולט ויטמן, שהאהבה שלו לאמריקה בוערת עם כל מילה ומילה שחיבר. מי שלא קרא את "עלי עשב" לא יכול להבין זאת. אבל זה עניין לדיון אחר.
אחרי התייעצות במשרד עם דיוויד ברוזה, אחד הלקוחות שלנו, ומי שגיליתי שהוא אדם מופלא ומקסים, הציע דיוויד שהוא יקריא שירים אהובים עליו. הלוקיישן שנבחר הוא החצר שלו, והוא בוחר את השירים מתוך הספריה הפרטית שלו. לשמחתי השיר הראשון שבחר הוא Memento של לורקה. כשהייתי תיכוניסט התמזל מזלי לשחק באחד ממחזותיו של המשורר והמחזאי ושם התוודעתי לכתיבה שלו. לורקה נחשב לאחד מגדולי הכותבים של ספרד ולמצער נרצח על ידי הפאשיסטים ששלטו במדינה תקופה ארוכה בשל דיעותיו ובשל העדפתו המינית אל גברים. אז הנה השיר כמו שדיוויד מקריא אותו – תהנו.

I adore poetry. As Joseph Campbell wrote, poetry is the essence of a metaphor. I think it's a beautiful saying and its true. There is some sort of magic in combining words together. It moves me, this human ability to pass on a specific emotion, an experience with so little words and in a certain structure with unique kind of rhyming. As if all metaphors spring from the tip of the words and send your mind, imagination and emotion to work extra hours. I think the first poetry book I bought was of the late poet David Avidan, who remain one of my most favorite poets. I like the unique language he created, the beauty he found in urban landscapes and his way of exploring the passing of time. My most favorite American poet is Walt Whitman, whose love to America engulf in flames each word he wrote. If you haven't read "Leaves of Grass" you won't understand it. But it's a matter for a different post.

In my office we held had a discussion with David Broza, one of my clients and a remarkable dear persona. David suggested he'll read to Youtube viewers favorite poems, which he'll pick. We decided to film it in his back yard and David picked the poems from his personal library. I was pleased to discover that David picked the poem "Momento" by Lorca as the first poem to initiate the project. When I was in high school I played in one of Lorca's plays, an experience which led me to the discovery of his writings. Lorca was sadly assassinated by the fascist party in Spain due to his opinions and sexual preference. Anway, here is the poem, as read by David Broza. Enjoy.

כתיבת תגובה