כמה מחשבות על הבחירות האפשריות הבאות

אם הולכים לבחירות, וכנראה שהולכים לבחירות, אז הנה כמה דברים ששווה לחשוב עליהם. סליחה על ה-Rant, אחרי 7 שנים של מעורבות פוליטית ללא הפסקה, נמאס לי להחזיק את הראש מול המסך ביאוש.

א. למי להצביע?
אנחנו בתקופה של קריסת מערכות. העולם מתחמם וכוחות רבים עושים שימוש לרעה בטכנולוגיה כדי לשלוט דרך הסתה לטובת האינטרסים שלהם ולא של הכלל. בשורה התחתונה מול כל האתגרים – אנחנו צריכים ממשלה שיודעת לפשר, לתווך ולמצוא את הפתרון המוסכם, הסביר ביותר נוכח האתגרים. אגב, זו המהות של הפוליטיקה הישראלית. זה לא משחק סכום אפס אמריקאי. יהיה צריך לשים פתק למי שאתם חושבים שיכול יהיה להרכיב את הממשלה שתייצג כמה שיותר את הקבוצות השונות ותפשר בינן. ממשלה שלא יהיו בה חרדים, ערבים, דתיים וחילונים – היא עוד סקטוריאליזם מאוס. אני רוצה ראש ממשלה, ואיתו ממשלה, שבחרו בגלל האתגר במחבר. לא מהפה לחוץ, אלא באמת בחרו בזה.

ב. תקווה
הפוליטיקה של "בואו נחסל את היריב" חייבת להיפסק. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד מערכה שנשענת על ההנחה שאם נדפוק קבוצה כזו או אחרת יהיה בסדר. הסיבוב האנטי-חרדי שהיה בבחירות האחרונות היה בדיחה מסויטת גרועה. כמו שהסיבוב האנטי-ערבי היה בדיחה מסויטת וגרועה. התקווה היחידה שיכולה להיות כאן, היא התקווה שטמונה במאבק למען הסכמה חדשה בין הקבוצות בחברה. אנחנו צריכים להסכים שאנחנו לוקחים את השלטון ממי שלא רוצה את זה, שוברים את הכללים הישנים, ואז הממשלה שתקום, תעשה הכול, אבל הכול, כדי לנסח מחדש את כללי המשחק. היום יש לנו ממשלה שעובדת בשביל מעט, שהחברים בה מגבים את המושחתים, שמוותרים על ציבורים שלמים בשביל מיעוט. אנחנו לא רוצים את זה.
מבחינתי, תקווה היא האפשרות המדומיינת שאנחנו רוצים בקיומה, אז בואו נדמיין אפשרות של הסכמה חדשה ובואו נעשה הכול כדי לדרוש מהפוליטיקאים שלנו את זה. יש מספיק פרגמטיזם במערכת שאפשר לעבוד איתו.

ג. חילונים, דתיים, חרדים וערבים – הקסם של הפוליטיקה הישראלית הוא בזה שבשורה התחתונה היא כופה שיתוף פעולה בין הקבוצות השונות. כל עוד החילונים יכלו לעשות בריתות אד-הוק עם קבוצה אחת, גג שתיים בלחץ, הם עשו ממשלה. פעם חילונים מימין ופעם חילונים משמאל הובילו, אבל הבריתות משנה תמיד היו עם דתיים וחרדים. אנחנו במצב פוליטי מהמם בו צריך להבין שצריך גם את החרדים וגם את הערבים וגם את הדתיים. מי שלא מבין את זה, לא מבין את המדינה הזו. זה נכון בפוליטיקה, כמו שזה נכון בכלכלה, כמו שזה נכון בחינוך.

ד. אחוזי הצבעה.
אלו יהיו בחירות שלישיות בתקופה קצרה מאוד. הצפי הוא לירידה באחוזי ההצבעה. גם בבחירות הקודמות היה צפי כזה והיה גוועאלד משוגע כנגד. אבל גוועאלד הוא לא פתרון. הפתרון הוא בעבודה שיטתית, מאורגנת, של לסמן בתים, לסמן תומכים ולשלוף אותם מהבית. עשינו את זה ב-2015. כשזה עובד, זה עובד פצצה. צריך לעשות את זה שוב. יש מתודולוגיה לזה, אפשר ללמוד את זה מהר ולשכפל. רק צריך אנשים מחויבים ומשאבים.

זהו. בואו נעשה משהו בלתי נשכח ונתקן את זה.