חזיונות על טכנולוגיה של דת ועתיד

התמונה הזו טומנת בחובה משהו מהעתיד. ביפן נבנה רובוט שקורא תפילות, בטקסי תפילה יומיים. למרות שזה אולי נראה בה שאנשים סוגדים לו, הוא רק אמצעי לקרב אנשים לטקס משותף.
“טכנולוגיה היא דבר מוזר; היא מביאה לך מתנות נהדרות ביד אחת והיא תוקעת לך סכין בגב ביד השנייה”, אמר C.P Snow, מחבר “The Two Culture”, אחת הקריאות החשובות ביותר בנושאי מדע וחברה. המקרה שלפנינו הוא לא עניין של דקירה. הוא מציג את נקודת המפגש בשינוי, רגע של מתנות נהדרות.
האנושות היא עדיין אותה אנושות, אנחנו עדיין אותם פרימטים פרנואידים והישרדותיים שהיינו תמיד. אנחנו מסתמכים על הדמיון והקהילה כדי לשרוד. מיתוס ואגדה, בין אם הם מוגשים כדת סדורה, או מעוצבים באופן חופשי כמדע בדיוני, הם כלי נוסף בארגז הכלים ההישרדותי שלנו. רובוטים הם פשוט צורה מורכבת של גרזן האבן שסייע לנו להשיג יתרון בתקופת האבן. השימוש בטכנולוגיה כדי להחדיר לחברה את הערכים החיוביים שהדת יכולה להחזיק, הוא דוגמה מושלמת לאיך שאנחנו פועלים כאנושות. אנחנו לוקחים כלים חדשים, גורמים להם לפגוש את התפיסות הישנות שלנו, מסנתזים אותם ביחד, ומקווין שזה יעזור לנו לשרוד טוב יותר בעולם משתנה.
האם הרובוט שלפנינו יוביל לרפורמה דתית? האם הוא מוביל לצורה חדשה של פולחן? האם הוא יעזור לאנשים שאבדו במרחבי אוקיינוס השינויים שאנו שטים בו להרגיש בטוחים יותר? אולי. בטוח שהוא יוביל למשהו חדש. מקווה שיותר טוב.

לקריאה נוספת ומעולה ב-VOX

Leave a Reply