מעורבות חברתית

קשה לי לתאר כמה הלב שלי מרוסק מהשריפות הללו. כל היערות שנשרפו הם מהמקומות האהובים עלי בישראל. יער בן שמן ופארק קנדה, הם מקומות שאני מרגיש שגדלתי בהם, הלכתי והכרתי את השבילים שביערות. יערות השפלה הם חלק מנוף ילדותי, ובכל פעם שאני מחפש טיול מהיר ונעים, בריחה מתוקה לטבע, אני מוצא את עצמי בהם. בנסיעות לירושלים או מודיעין, הייתי נכנס לא פעם לגיחה ביערות, עוצר שם ונושם מחדש את העולם. ביפנית יש ביטוי בשם שירין-יוקו, בהעדר תרגום טוב, מקלחת יער. הפעולה בה אתה נותן לטבע לשטוף אותך ולהרגע דרך מה שהוא עושה לחושים שלך . וכן, זה יער שאדם נטע, וכן זה קצת טבע מהונדס. אז מה? קליפות העץ, מחטי האורנים, הסירה הקוצנית, הפריחה העזה, העשבים בחורף והאביב, והקוצים בקיץ. כל אלו שטפו אותי פעם אחר פעם והזכירו לי שכולנו חלק מהבריאה, לא מעל, לא לצידה, חלק. שיעור שמקרב אותנו קצת יותר למי שאנחנו באמת ומלמד צניעות. מזג האוויר הקיצוני, והולכים להיות לנו עשרות ימים כאלו בשנים הקרובות, דורש מאיתנו לאמץ מילון חדש בהתנהלות היומיומית והלאומית שלנו. אנחנו צריכים עצים. אנחנו צריכים טבע. אנחנו צריכים את ההשפעה הסביבתית שלהם. השינוי בזרמים העולמיים…