חזיונות על טכנולוגיה של דת ועתיד

התמונה הזו טומנת בחובה משהו מהעתיד. ביפן נבנה רובוט שקורא תפילות, בטקסי תפילה יומיים. למרות שזה אולי נראה בה שאנשים סוגדים לו, הוא רק אמצעי לקרב אנשים לטקס משותף.
"טכנולוגיה היא דבר מוזר; היא מביאה לך מתנות נהדרות ביד אחת והיא תוקעת לך סכין בגב ביד השנייה", אמר C.P Snow, מחבר "The Two Culture", אחת הקריאות החשובות ביותר בנושאי מדע וחברה. המקרה שלפנינו הוא לא עניין של דקירה. הוא מציג את נקודת המפגש בשינוי, רגע של מתנות נהדרות.
האנושות היא עדיין אותה אנושות, אנחנו עדיין אותם פרימטים פרנואידים והישרדותיים שהיינו תמיד. אנחנו מסתמכים על הדמיון והקהילה כדי לשרוד. מיתוס ואגדה, בין אם הם מוגשים כדת סדורה, או מעוצבים באופן חופשי כמדע בדיוני, הם כלי נוסף בארגז הכלים ההישרדותי שלנו. רובוטים הם פשוט צורה מורכבת של גרזן האבן שסייע לנו להשיג יתרון בתקופת האבן. השימוש בטכנולוגיה כדי להחדיר לחברה את הערכים החיוביים שהדת יכולה להחזיק, הוא דוגמה מושלמת לאיך שאנחנו פועלים כאנושות. אנחנו לוקחים כלים חדשים, גורמים להם לפגוש את התפיסות הישנות שלנו, מסנתזים אותם ביחד, ומקווין שזה יעזור לנו לשרוד טוב יותר בעולם משתנה.
האם הרובוט שלפנינו יוביל לרפורמה דתית? האם הוא מוביל לצורה חדשה של פולחן? האם הוא יעזור לאנשים שאבדו במרחבי אוקיינוס השינויים שאנו שטים בו להרגיש בטוחים יותר? אולי. בטוח שהוא יוביל למשהו חדש. מקווה שיותר טוב.

לקריאה נוספת ומעולה ב-VOX

פייסבוק, חטיפת השיח הציבורי והצעד הנכון

בשנים האחרונות, ככל שהפעילות החברתית שלי הלכה והתעצמה, יותר ויותר יוזרים פיקטיביים הופיעו לי בפיד. לצידם, מודעות ממומנות מטעם גופים עלומים. אזרחים למען אבי גבאי, יאיר לפיד כל האמת, השמאל משקר לכם. כל פעם מודעה מצד אחר של המפה הפוליטית. בתור משתמש דיגיטלי מיומן, יכולתי ממש לראות איך חצאי אמיתות ושקרים שמפרסמים עמודים פיקטיביים, הופכים לתעמולה בוטה אצל אנשים רגילים, שלא יודעים לסנן מידע שקרי מאמיתי.

מוטרד מהנושא, כתבתי על כך מאמר ל-YNET, תחת הכותרת שוטפים לכם את המוח בפיד בדרך לבחירות. בד-בבד החלו להופיע יותר ויותר תחקירים על בוטים ומשתמשים סופר פופולריים ברשת, רשתות בטוויטר וכו'. השמועות אומרות שמפלגת השלטון מפעילה צבא של יוזרים מזויפים מחברה בלונדון, ואבי גבאי נתפס מפעיל חברות שייצרו פייק ניוז כלפי המתחרים הפוליטיים שלו. הרגשת שמשהו זז. במקביל, בכל פגישה שהייתי בה, שאלו אותי על קיימברידג' אנליטיקה, החברה שעבדה עם טראמפ בבחירות, והאם יש ממש בטענות שלהם לתיאוריה פסיכולוגית מורכבת המנתחת אישיות. נאמן לעצמי, הלכתי לפסיכולוגים חברתיים-פוליטיים מובילים, מומחים במבחני אישיות, ובדקתי אם יש אמת בדברים. התשובה היא שככל הנראה שהתיאוריות לא עובדות באמת שכן הן מייצרות תמונה כללית מאוד וחלקית, אבל שחברות רבות מייצרות מידע מפולח ברמה גבוהה מאוד. השילוב המסוכן הזה של פייק ניוז ויכולות טירגוט, מאפשר לפגום בהליך הדמוקרטי.

כבר עתה עלות רכישת הידע הפוליטי אצל הבוחר היא גבוהה מאוד. לפי פרופ' איליה סומין, הבורות הפוליטית אצל המצביע הממוצע גבוהה , ועלות רכישת ידע פוליטי שהוא מורכב מיסודו, יקרה. כדי לשלוט בכל הנהלים, תקנות, אילוצים, פשרות, שיחות, מו"מ מתקיים וידע כללי, אדם צריך להשקיע זמן רב. את הבורות הזו מנצלים תועמלנים, קמפיינרים פוליטיים ואחרים שמנסים למנוע מהיחיד לצבור ידע פוליטי, או להנגיש לו עובדות שקריות וחצאי-אמיתות. גופים כמו המשרוקית למשל מנסים להיאבק בכך. אבל הפתרון האמיתי נמצא אצל פייסבוק שחלק מהאחריות החברתית שלה הוא לא רק למנוע הפצת מידע שקרי אלא להנגיש מידע נכון. השבוע הודיע הרשת שתמנע הפצת מידע שקרי ותדרוש הזדהות לפני הפצת מידע פוליטי מהגוף המפרסם ברמת האחראי הוודאי. בארה"ב הם דורשים צילום תעודות לאמת זהות. יש לקוות שרמה כזו של דרישה תתקיים גם בישראל. אולי כך נמנע את חטיפת השיח. השלב הבא שצריך לדרוש – הפצת מידע מאומת בלבד. יש שלל כלי חוכמת המונים לעשות זאת. רק צריך להרים אותם.