ארכיונים שנתיים: 2015

עם כניסתה לתפקיד מירי רגב נפנפה בכך שהיא תקבע למי ראוי לתקצב פרויקטים תרבותיים. הנימוק - הליכוד קיבל 30 מנדטים והשאר לא. אז הם ישלטו. לפני הבחירות היא נפנפנה בקלף שהגיע הזמן לחסל את ההגמוניה של השמאל. אישית אני חושב שמדובר בבדיחה עם טעם רע. הימין שולט דה פקטו מאז 2001 באופן מוחלט וקודם לכן ניצח כמעט בכל מאבק שליטה שהתקיים מאז 1996. מבחינה זו האמירה שלה היא עוד עדות לסגנון השלטון הכוחני של הליכוד שעסוק בלרסק כל התנגדות שהיא. סגנון שמציב אתגר מהותי לדמוקרטיה בישראל. תרבות אמורה לשקף את מגוון הדעות בחברה מסוימת. בסופו של דבר רק נראטיב אחד ישאר לטווח הארוך. אי אפשר לקבוע מראש מה יהיה הנראטיב. צריכה להיות תחרות על דעת הקהל, מבחינה זו השוק החופשי וחופש הביטוי מאפשר לדעות שונות להתחרות זו בזו. רוח הזמנים גורמת לכך שדעה אחת מזנקת גבוה יותר מאחרת. כאשר ממשלה באה ודורסת את המיעוט היא פוגעת בדמוקרטיה. זוהי עריצות הרוב בצורה הגסה ביותר. התגובה האגרסיבית של הימין, החל בלימור לבנת, המשך במירי רגב, לצד מקהלת אם תרצו וישראל שלי שצועקים בקול נגד כל מה שחורג מהנראטיב שלהם, הוא עדות בעיקר לחולשה של…

אלימות, אמרו גדולים ממני, היא מטרד נבוב. אקט ללא מחשבה, שלא מוביל לשום דבר טוב. ככל שהשנים חולפות אני מרגיש כי החשיפה לאלימות רק מחליאה אותי יותר. אני פחות נהנה מסרטי אקשן, סצנות מדממות בסרטים וכל מה שהטלוויזיה אוהבת להציג בשנים האחרונות. אין בה חוויות צריכה אלו קתרזיס, אלא תזכורות מתמידת, עדות לאלימות העמוקה שטבועה במין האנושי. אלימות שפוסעת לצידנו, חברה שנואה, משחר ההיסטוריה. מאבקים על משאבים, על המשכיות. בטבע האלימות בין בעלי חיים קיימת, לרוב, כדי לשמר חיים. היא נמצאת בכל מקום. אי אפשר לברוח ממנה. אבל צריך לשלוט בה, לאחוז בה בשתי הידיים ולהכפיף אותה להסכמה החברתית. אני לא פציפיסט, מעולם לא הייתי. אני חושב שאלימות היא רע הכרחי אבל שהחברה בכללותה, דרך המדינה, צריכה להחזיק במונופול על האלימות. צריך לדעת להפעיל אותה בזמן הנכון כלפי מי שראוי ונכון להפעיל אותה נגדו. וגם זה רק כמוצא אחרון ולא בתור נשק דיפולטיבי. הבעיה היא שהיא חיה הפכפכה, רעה ובעיקר כזו המסוגלת לפנות פנימה. בעיקר היא בעייתית כשהיא יוצאת מכלל שליטה והופכת לערוץ ביטוי לגיטימי, אמצעי לדריסת האחר והכפפתו לדעות כאלו או אחרות. בעיה אחרת היא שקיימת כמיהה לאלימות, קל לדגדג אותה,…