כתבתי מאמר לדה-מרקר בנושא שילוב חרדים באקדמיה, וההתנגדות שלי לכיתות מעורבות. אפשר לקרוא אותו כאן. בשורה התחתונה אני גורס כי לאקדמיה יש תפקיד בבניית ההסכמה החברתית בישראל דרך מפגש בין קבוצות שונות, בצורה לא מתווכת וישירה, תוך דיון מתמיד על ידע. אם ישראל חפצה בשילובם של חרדים, ערבים, דתיים וחילונים, זה לצד זה, הרי שעבור רבים מהם האקדמיה זה המקום בו המפגש מתקיים, בו הגטאות הבסיסיים מתפרקים. זו גישה מאוד ממלכתית באופיה, שמאמינה שיש ממלכה שמורכבת מקבוצות, שהגיעו להסכמה חברתית.
במאמר תגובה תקף אותי ד"ר רם פרומן מהפורום החילוני, תוך שהוא מדגיש את דעתו בכך שהחילונים רוצים להיות מיעוט. ד"ר פרומן מתנגד לממלכתיות וחושב שהיא אסון. אני לא מסכים, ועניתי לו תשובה מורכבת וארוכה בעמוד הפייסבוק שלי, והנה היא גם כאן:
