פרק חדש של יומני כתיבה באוויר! הפרק השני מוקדש לנושא הקרוב לליבי במיוחד - מסע הגיבור שכתבתי עליו אל התזה שלי לתואר השני אי שם לפני עשור. מה משותף לדיסני, משה רבנו ומלחמת הכוכבים (סרטים מצוירים זו תשובה לגיטימית אבל לא נכונה). הערות, הארות וכו' יתקבלו בברכה. לינקים שימושיים בתוך לינק ההאזנה. Listen to "יומני כתיבה - מסע הגיבור, מהמיתולוגיה לימינו - פרק 2" on Spreaker. לינקים: ג'וזף קמפבל וכוחה של מיתולוגיה מלחמת הכוכבים ומסע הגיבור מסע הגיבור - סיכום של הרצאות TED מסע הגיבור בסרטי דיסני לינק לספרו של קמפבל - הגיבור בעל 100 הפנים
אוקיי, הנה משהו שרציתי לעשות הרבה זמן. פודקאסטים קצרים על כתיבה, סיפור סיפורים ויצירה. דיבור חופשי שלי על האתגרים בתחום, על התהליך עצמו, בין אם זה כשאתה כותב ספר, סיפור, משחק או יוצר כל דבר אחר. הפרק הראשון - לטפס על ההר - ההפתעה שבסוף הכתיבה, מה ההבדל בין להיות בלהקה לכתיבת ספר, התהליך עצמו וכו'. מוזמנים להאזין ולשתף ובעיקר מוזמנים לתת טיפים לשיפור וכו'. Listen to "יומני כתיבה - פודקאסט על כתיבה וסיפורים - לטפס על ההר - פרק 1" on Spreaker.
התלבטתי עמוקות אם לכתוב את הדברים בנוגע לאסון בצפית. אני מסתובב עם כאב בטן על העניין הזה. אני לא זוכר בימי חיי הקצרים אסון בסדר גודל כזה במסגרות חינוכיות. אולי בגלל זה כשאני רואה פרסומים רבים הנוגעים לכך שהנהגת המכינה צריכה לחיות עם האסון כל חייהם, שהמעצרים מיותרים ומדובר באנשים ערכיים, אני מתעצבן יותר. הכול נכון ועדיין, זה לא תירוץ או נסיבות מקלות. צריך לדבר על הרשלנות שהובילה לאסון הזה שוב ושוב ושוב עד שהלקח ילמד. יש אחריות המהדהדת על כל מי שלוקח על עצמו להוביל מתנדבים וחניכים, בין אם הם בני נוער ובין אם הם צעירים על סף גיוס ובין אם הם מבוגרים והאחריות הזו מסתכמת בשתי מילים פשוטות: העיקר הבטיחות. אי שם בימי תנועת הנוער שלי, כשעוד הייתי מרכז ומדריך בוגר בצופים, צמד המילים הזה שב וחזר על עצמו שוב ושוב ושוב בכל טיול הכנה, בכל ישיבת הנהגה, בכל מחנה קיץ או טיול פסח או מה שזה לא יהיה. לא הייתה ישיבה שלא שבנו ושיננו "העיקר הבטיחות". אבי, שהיה בילדותי ראש התנועה, היה מספר לי לא פעם סיפורי זוועה על חניכים שחטפו סנאדה שלא נכפתה כמו שצריך, שנפלו כי מישהו…