בשבועות האחרונים, מאז תחילת מלחמת אוקטובר 2023, נמנעת ממשלת ישראל לומר מהי תמונת הניצחון הברורה שלה. יש שתי מטרות למלחמה, כמו שהן מתוארות על ידיה בפומבי. המטרה הראשונה, והדחופה יותר, השבת כל החטופים לישראל. המטרה השניה, מיגור שלטון החמאס – פוליטית, צבאית וכלכלית ברצועה. השניה חשובה בשביל מטרת העל הגדולה, והיא השבת הביטחון לתושבי העוטף ולכלל המפונים. עם הסתבכות המלחמה בזירה הצפונית, ופינוי ישובי הגדר, הצטרפה למטרה זו גם הבטחת הביטחון בצפון ישראל דרך דחיקת חזבאללה מהגבול צפונה. אלו מטרות שבעבורן יצאו מאות אלפי מילואימניקים לקרבות, המשק הסכים לשלם מחיר ולמעשה כל ישראל התגייסה עבורן.
באופן מפתיע הקבוצות הקיצוניות הסקטוריאליות, בדגש על הימין המשיחי-מתנחלי-דתי, החליטו שמטרת המלחמה האמיתית היא התיישבות מחדש ברצועת עזה וצפון השומרון. במילים אחרות, הזדמנות להסיג לאחור את ההחלטה לבצע את ההתנתקות. הממשלה נוקטת, כהרגלה בהובלת נתניהו, במדיניות של התנגדות רפה. נתניהו אומר שהוא נגד, אבל מסרב להיכנס לעימות חזיתי עם שותפיו. התוצאה היא חוסר ניהול של מטרות המלחמה, בלאגן מול השותפות של ישראל בעולם, וציבור ישראלי שמסתכל בהלם על חבורה שמנסה לחטוף מלחמה למטרות שלה. אם זה יתקדם זה יהיה משבר אמון גדול מאוד.
יצאנו בדרכנו לשטח מול "כנס הניצחון". אירוע של הימין הקיצוני, בו 2,000 אנשים, מובלים על ידי כ-27 ח"כים ו-11 שרים, בעיקר מהציונות הדתית, עוצמה יהודית, אבל גם הליכוד ויהדות התורה, עמדו והתחייבו פומבית לחזור להתיישב בעזה וצפון השומרון. הציגו שם גרעינים תורניים שרוצים להתיישב, תכניות, הבטחות גדולות. בחוץ עמדו פעילי דרכנו עם שלטים והזכירו שהמטרה של המלחמה היא להחזיר את הביטחון למפונים ואת החטופים הבייתה, ולא משהו אחר. היינו שם לבד. יש עשרות ארגוני שלום, שלל ארגוני מחאה, אבל לצערי אף אחד מהם לא מצא לנכון לכתת רגליים לירושלים ולעשות אקט של מחאה בחוץ או אפילו לכתוב על הנושא. רק אחרי שהתקשורת פמפמה את הכנס הואילו חברי האופוזיציה להגיב. אסור לנו להשאיר את המגרש ריק לקיצוניים הללו, וכל ציוני שמאמין במדינה יהודית-דמוקרטית, צריך להאבק נגד מהלכים כאלו שיכולים להוביל לסיפוח של מיליוני פלסטינים לישראל, ומתקיימים על גבם של אזרחים ששילמו כרגע מחיר קשה מאוד על מחדלים מדיניים וביטחוניים. ציטטו אותי על זה בוואלה ומעריב, וגם התראיינתי לרדיו חיפה על זה.
