יורם אבידן, CTO AMRT
קיים ממשק בין הצרכים של עולם המשחקים לעולם התעשיות הבטחוניות. קיים תחום שמתממשק בין הצדדים, בעיקר בכל הקשור לתרגול ושימושיות בדברים. למשל, קציני אמל”ח שלקחו רעיונות מ-CALL OF DUTY BLACK OPS 2 בשביל לייצר קוואדרופרים. בכיוון ההפוך משחקי מחשב שלוקחים רעיונות צבאיים, במטרה לייצר סיפורים משחקיים וחוויה משחקית.
התחום עצמו מגלגל כסף רב, תחום המשחקים עשיר מאוד, ותעשיות בטחוניות הן תעשייה יציבה שגם כן מגלגל כסף. EA למשל מדגימה צמיחה כלכלית חזקה בעקבות הבשלה של טכנולוגיות עיבוד אותות ווידאו. הכניסה של רשתות חברתיות הובילה לצניחה בהכנסות וסף הדרישות הטכנולוגיות של הציבור צנח (2008). הצניחה בהכנסות של חברות הטכנולוגיה מזוהה לא עם חברות המשחקים, אלא עם הצרכים של תעשיות אחרות המחפשות את המוצרים הטובים אותם משחקי המחשב נותנים. נוצרת תשייה עם עודף מחשוב, עם כוח יוצא דופן בעוצמתו שיש לעשות בו שימוש.
המשותף למשחקים וסימולטורים צבאיים הוא אפקט ה-SUSPENSION OF DISBELIEF. אנחנו רוצים להאמין במשחק שאנחנו בחוויה. אותו התהליך מתקיים במשחק ובסימולטור. המטרה המשותפת השניה היא שיפור מיומנויות. הן במשחקים והן במערכות צבאיות יש רצון לשפר את היכולות של השחקן/המשתמש בסימולטור. ככל שמשחק מורכב יותר ויותר, המשחק הולך ומתארך.
השלב הבא בהתפתחות הוא משחקי AR, המאפשרים משחק בסביב אמיתית תוך שתילת אלמנטים נוספים עליו. הכניסה של גוגל גלאס ואלמנטים נוספים אחרים היא עדות לעוצמה שהתחום הזה הולך לקבל. הצבא יודע לעשות וידאו פרוססינג וזיהוי בלייב, השוק האזרחי עדיין לא הבשילה לתוכו הטכנולוגיה האמורה.
Author Archives → Nimrod Dweck
Lecture: Business Reputation and Crisis Management (Hebrew)
A lecture I gave at the Open University’s “Hasifa” school, as part of an open day for maybe future students. This lecture is about self marketing and business reputation, as well as crisis management on the digital scene. I was invited because I’m planned to teach there next semester, as well as due to my experience in Dice Marketing.
The lecutre is in Hebrew. Sorry non heebs!
What’s the first game you designed?
Couple of days ago a thought blazed through my mind “What was the first game I designed?”. I’ve posted the question on GameIS – the facebook group of the Israeli game designers association, and the answers were quite surprising. Most people told of the first computer game they programmed. Some of board games, and very few told about the games they played as kids. I must admit, I was sure most will tell about their childhood games, the ones they invented or changed the rules – creating something new. And yet it was interesting enough.
Games are key element in our evolving as human beings. They give us a free liberated space to do as we wish, in a set of rules that we take upon ourselves. When I remember the games that accompanied me in childhood, and I’m not talking of soccer or hide and seek, I remember the games I used to invent with my siblings in the living room. We usually made a huge castle out of the pillows available and fought each other over dominance. I sometimes recall the games I played in kindergarden, building motorbikes from wooden building blocks or my G.I Joes and toy soldiers. These are games I used to play, and sometimes invent the rules, but these were not the first game I designed. Every game designer has one he considers as such. It’s like the first time you rode your bicycle, the first time you played the piano or the first time you kissed a girl. It’s something the leaves an impression on you , and it always stays with you.
For me it was back in 1989. I was a third grader who had troubles in bible class. I was bored, I hated the teaching method, and I didn’t find the inner strength to do homework. My teacher, in an act of true insight of my young bored troubled soul, offered that I’ll make something special that will summarize the story of Moses. So I found myself in the living room, with the aid of my family, making a board game named “Mommy, Plagues!” – a combination of monopoly and trivia which required using the bible to find the correct answer of various questions. I still have the game with me, and it serves as a reminder for the first time I actually invented and designed a game.
What’s the first game you designed?