Today the official video for Hadag Nahash' "BaSalon Shel Solomon" came out. The video is part of a project I've been working for in Dice, my marketing firm. It contains lip-syncs of the band's fans, as well as footage of the band which I filmed, using a "Go-Pro" cam. The talented Tomer Levi edited it all. Have fun, and drop a line if you liked it!
היום יצא לאור פרויקט שעשיתי לדג נחש במסגרת העבודה שלי בדייס, והוא הקליפ ל"בסלון של סלומון". במשך חודש וחצי אספנו ליפ-סינקים של הקהל של הלהקה לשיר "בסלון של סלומון". שיר שהקהל מאוד אוהב, ואני אישית חושב שהוא פ'אנקי ומגניב. אחרי שהצטברו הרבה קטעים קפצתי לפגוש את הלהקה בסלון של שלומי אלון, חבר הלהקה. צילמנו במצלמה של גיא מר, ותומר לוי המוכשר ערך את הכול אח"כ. אתם מוזמנים להנות מהשיר, ולזרוק מילה טובה.
בעקבות הכתבה המצוינת של סגול59 על מצב ההיפ הופ הישראלי, או למה הוא לא תפס, הרגשתי שאולי שווה לי לתת את ניגוב החומוס שלי בנושא. הייתי ראפר המון שנים יחסית. בין 2000-2007 נדמה לי, משהו בסגנון. זה התחיל במסיבת בית מאולתרת, ג'אם בין חברים, והגיע בשיא לערב השקה מפואר עם קהל של 800 איש, ביקורות מהללות בעיתונות, וקריאה נרגשת ב"הארץ" שלא נתפרק. בשנים הללו יצא לי לראות את ההיפ הופ הישראלי מכל הזוויות שלו. הייתי מוזיקאי שוליים, שמחפש את הזהות של הלהקה שלו בתרבות של רוק. הייתי מנהל להקה שנאבקה בתוך עצמה בצליל שלה, נקרעת בין השפעות של מטאל, פאנק, פ'אנק, היפ הופ וג'אנגל. גדלתי מפסטיבלים DIY אל הופעות במועדונים ופסטיבלים שאת רובן אני ארגנתי. ובכל הזמן הזה חיפשתי את האיזון בין אג'נדה סוציאליסטית משהו, לבין לכסות את ההפסדים, לייצר קופת להקה הגיונית ולחסוך מספיק כסף בשביל הפרוייקט הבא, יהיה אשר יהיה. היום אני מנהל לייבל קטן ובמקביל מחזיק סוכנות שיווק שעוסקת בעיקר בשיווק מוזיקאים. אפשר להגיד שעשיתי את הסיבוב שלי, לא? החשיבות של תרבות הופעות או הפרברים רפיוג'יז נכנסים באמא של סצנת ההיפ הופ פרברים רפיוג'יז, למרות האשליות המתוקות של חברי…