פייסבוק, חטיפת השיח הציבורי והצעד הנכון

בשנים האחרונות, ככל שהפעילות החברתית שלי הלכה והתעצמה, יותר ויותר יוזרים פיקטיביים הופיעו לי בפיד. לצידם, מודעות ממומנות מטעם גופים עלומים. אזרחים למען אבי גבאי, יאיר לפיד כל האמת, השמאל משקר לכם. כל פעם מודעה מצד אחר של המפה הפוליטית. בתור משתמש דיגיטלי מיומן, יכולתי ממש לראות איך חצאי אמיתות ושקרים שמפרסמים עמודים פיקטיביים, הופכים לתעמולה בוטה אצל אנשים רגילים, שלא יודעים לסנן מידע שקרי מאמיתי. מוטרד מהנושא, כתבתי על כך מאמר ל-YNET, תחת הכותרת שוטפים לכם את המוח בפיד בדרך לבחירות. בד-בבד החלו להופיע יותר ויותר תחקירים על בוטים ומשתמשים סופר פופולריים ברשת, רשתות בטוויטר וכו'. השמועות אומרות שמפלגת השלטון מפעילה צבא של יוזרים מזויפים מחברה בלונדון, ואבי גבאי נתפס מפעיל חברות שייצרו פייק ניוז כלפי המתחרים הפוליטיים שלו. הרגשת שמשהו זז. במקביל, בכל פגישה שהייתי בה, שאלו אותי על קיימברידג' אנליטיקה, החברה שעבדה עם טראמפ בבחירות, והאם יש ממש בטענות שלהם לתיאוריה פסיכולוגית מורכבת המנתחת אישיות. נאמן לעצמי, הלכתי לפסיכולוגים חברתיים-פוליטיים מובילים, מומחים במבחני אישיות, ובדקתי אם יש אמת בדברים. התשובה היא שככל הנראה שהתיאוריות לא עובדות באמת שכן הן מייצרות תמונה כללית מאוד וחלקית, אבל שחברות רבות מייצרות מידע…

להמשך קריאהפייסבוק, חטיפת השיח הציבורי והצעד הנכון

העיקר הבטיחות

התלבטתי עמוקות אם לכתוב את הדברים בנוגע לאסון בצפית. אני מסתובב עם כאב בטן על העניין הזה. אני לא זוכר בימי חיי הקצרים אסון בסדר גודל כזה במסגרות חינוכיות. אולי בגלל זה כשאני רואה פרסומים רבים הנוגעים לכך שהנהגת המכינה צריכה לחיות עם האסון כל חייהם, שהמעצרים מיותרים ומדובר באנשים ערכיים, אני מתעצבן יותר. הכול נכון ועדיין, זה לא תירוץ או נסיבות מקלות. צריך לדבר על הרשלנות שהובילה לאסון הזה שוב ושוב ושוב עד שהלקח ילמד. יש אחריות המהדהדת על כל מי שלוקח על עצמו להוביל מתנדבים וחניכים, בין אם הם בני נוער ובין אם הם צעירים על סף גיוס ובין אם הם מבוגרים והאחריות הזו מסתכמת בשתי מילים פשוטות: העיקר הבטיחות. אי שם בימי תנועת הנוער שלי, כשעוד הייתי מרכז ומדריך בוגר בצופים, צמד המילים הזה שב וחזר על עצמו שוב ושוב ושוב בכל טיול הכנה, בכל ישיבת הנהגה, בכל מחנה קיץ או טיול פסח או מה שזה לא יהיה. לא הייתה ישיבה שלא שבנו ושיננו "העיקר הבטיחות". אבי, שהיה בילדותי ראש התנועה, היה מספר לי לא פעם סיפורי זוועה על חניכים שחטפו סנאדה שלא נכפתה כמו שצריך, שנפלו כי מישהו…

להמשך קריאההעיקר הבטיחות
שפטים איילת שקד נואמת בבית הנשיאבירושלים, במהלך טקס השבעת 16 שופטים. Minister of Justice Ayelet Shaked speaks during the induction ceremony of 16 judges, at the presidential residence in Jerusalem.
שרת המשפטים איילת שקד נואמת בבית הנשיאבירושלים, במהלך טקס השבעת 16 שופטים. Minister of Justice Ayelet Shaked speaks during the induction ceremony of 16 judges, at the presidential residence in Jerusalem.

גרעון דמוקרטי

הצידוק ההיסטורי להקמתה של מדינת ישראל מעוגן בזכויות אדם. זכותה של כל אומה להגדיר את עצמה מעוגנת ברעיונות של שוויון בזכויות ובהזדמנויות. זכויות אדם אלו הן שאפשרו את הציונות, ובנו את הברית בין ישראל למעצמות המערב הדמוקרטיות. הדמוקרטיה הישראלית עיגנה ערכים אלו, שכן אין דמוקרטיה ללא זכויות אדם. היא הכלילה אותם על כלל הקבוצות במדינה במגילת העצמאות. הממלכתיות, עליה נאבקו מימין ומשמאל בשנותיה הראשונות של המדינה, עסקה בכך ללא הרף. מהימין ועד השמאל הסכימו כי המשחק הדמוקרטי הישראלי צריך להתקיים מתוך הכרה בחשיבותן של זכויות אדם. כך למשל המאבק במשטר הצבאי על האוכלוסייה הערבית-ישראלית, אותו הוביל מנחם בגין מהאופוזיציה, נבע מהכרה זו. בג"צ ראה לנגד עיניו את המשחק הדמוקרטי כאשר הכריע נגד סגירת העיתון קול העם, וכן הלאה. העוצמה של המדינה נבעה מההכרה בהסכמה החברתית הזו. החודש, בקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה, הודיעה שרת המשפטים איילת שקד כי זכויות האדם אינן קודמות לרוב היהודי. יש להעדיף את האינטרס הלאומי היהודי, גם במחיר של פגיעה בזכויותיהן של קבוצות שונות בחברה. אמירה חריגה. רוב הציבור הישראלי, כולל כותב שורות אלו, לא מערער על כך שיהדות ודמוקרטיה הם ערכים שהולכים זה לצד זה, בצמידות. אין להעדיף…

להמשך קריאהגרעון דמוקרטי

סוף התוכן

הגעת לקצה; איו יותר פוסטים.