אני לאט לאט מתחיל לפרק את התקופה של פרברים רפיוג'יז. אני מניח שבקרוב אני אתייחס לתקופה ההיא בבלוג שכאן, לתקופה שאחריה עם שאר האמנים וכן הלאה. היום יצא לי לשמוע את ההקלטות המוקדמות שלנו, את ההופעות, הבוטלגים. לעזאזל יש הרבה לסכם.
לגבי התמונה הנ"ל – פעם לא אהבתי אותה כי חשבתי שהיד שלי שעירה. היום אני חושב שהיא די מייצגת את התקופה חלק מהחוויה שלי מהתקופה. ומה לעשות, השלמתי עם השיער על היד שלי.

מי שמעוניין, הסרט של רותם מלנקי "קפיץ קפוץ" ישודר בחמישי הקרוב בסינמטק תל אביב (!!!) בשעה 16:00. אישית יש לי כל מיני הערות ומחשבות על הסרט. אני לא ממש מת עליו, בגלל שהוא מתאר נתיב מאוד ספציפי של איך לראות את הדינמיקה של הלהקה, ובעיקר את הדינמיקה שלי מול שאר החברים שבה. אני גם חושב שאפשר היה לעשות בו דברים אחרת עם המאסות של החומר שיש לרותם – אבל הוא הבמאי, והוא מחליט. המאמץ של רותם הוא אחד הכנים והיפים שקיימים לדעתי בהיסטוריה של סרטי להקות ישראלים. מה גם ששיתפנו איתו פעולה אז אי אפשר לומר שהוא לא קלט באמת את הלהקה. וסתם להשתחצנות, הסרט קיבל את פרס קשת לחוויה הישראלית. אז אפשר לומר מה שרוצים, אבל רותם הצליח להפוך את פרברים רפיוג'יז לחוויה הישראלית. ועל זה נאמר סחטיין.
אולי יום אחד רותם ישלים עם העולם הטכנולוגי, יפסיק להיות היפי מודרני ויעלה את הסרט ליוטיוב או Vimeo. עד אז – לכו לרכוש כרטיס ותנו לו כבוד!