בכנות רבה, שאולי שנים חיכינו לה, שחרר ראש הממשלה וידאו בו הוא מפרט את תפיסת עולמו. כוחות האיסלאם הקיצוני נמצאים בכל מקום, אסור לפנות שטחים כדי שכוחות אלו לא יזלגו אליהם. הדרך להבטיח את קיומה של ישראל זו עוצמה המושגת לתפיסתו דרך הרתעה צבאית. דבר הדורש צבא חזק. לשיטתו השוק החופשי והשענות על עוצמה טכנולוגית הן הדרכים היחידות להבטיח את העוצמה הצבאית. בניתוח שביצע שאול אמסטרדמסקי בערוץ הכלכלי של תאגיד השידור, הוצג כיצד במשך שנים המדינה משקיעה בחינוך ובביטחון, זאת בכדי לשמר את תפיסת עולמו של ראש הממשלה. במקביל היא מצמצמת איפה שאפשר כדי לאפשר את זאת, המחיר הוא ההשקעה ההולכת ופוחתת בשירותים חברתיים לצד העברת האחריות על החלשים מהמדינה לאזרחים וגופים פרטיים.

 

תפיסת עולמו של נתניהו מובילה אותו להיות למנהל הראשון שנכשל בהובלת המפעל הציוני-הישראלי. ראש הממשלה הוא מנהל גרוע היושב לו בלשכתו, מוקף מלכחי פינחה המספרים לו את הסיפור אותו הוא רוצה לשמוע. הם מחזקים את תפיסת עולמו, הם חושבים כמוהו ומי שלא מתיישר מפוטר או מודח מהמפלגה. כישלונו הניהולי של נתניהו משתקף גם בהתעלמות המובנית מהמחיר הגבוה, הקשה מאוד, שדורשת תפיסת עולמו. מחיר שלא הוא ולא אף אחד מחבריו המחוברים היטב, הממומנים יפה, משלמים, אלא הרוב המוחלט של הישראלים.

אם נתניהו היה מנהל קצת יותר טוב הוא היה שואל את עצמו שאלות קשות. הוא היה תוהה איך יכול להיות שכל יהבו מוטל על מגזר עסקי שמייצר מעט תוצר, מייצא הרבה אבל מעסיק רק 12% מכל השכירים במשק. מגזר שמייצר שכבה שאולי חיה טוב, אבל פירותיה לא בהכרח זולגים לכל המדינה. הוא היה שואל את עצמו מה גורלם של 78% מהישראלים שאינם חלק מהסטרטאפ ניישן, שנאבקים מדי יום עם משכורות נמוכות, עם תשלומים הולכים וגוברים הנופלים על כתפיהם. הוא היה תוהה מה יעשו כל אותם מאות אלפי בוגרי מדעי הרוח והחברה, בוגרי המוסדות העיוניים, כל אותם בוגרי מוסדות מקצועיים שלא הוכשו ללימודים הטכנולוגיים המתקדמים, וכעת מרכיבים את השדרה המרכזית של מעמד הביניים הנאבק. אולי גם היה תוהה מה עושים כל אותם חרדים וערבים שאינם עובדים בהייטק, שכן הענף מעסיק רק 2% מהעובדים בתחום.

אם היה נתניהו מנהל מוכשר, היה מבין לא רק את המחיר החברתי הכבד שהחזון שלו דורש, אלא גם את המחיר שדורשת תפיסת עולמו מהציונות. הוא היה מבין שהסירוב להגדיר מחדש את גבולות המדינה וההצמדות לתפיסת הביטחון שלו, הפכה את הציונות למשהו שהיא לא. בשום מקום לא חתמה הציונות על דרישה לשלוט על מיליונים במסגרות לא דמוקרטיות. אם היה נתניהו מנהל מוצלח, הוא היה בוחן מחדש את הפתרונות שדורשת תפיסת עולמו ועושה צעדים מלאי חזון. אולי היה מצליח להציג פתרונות חדשים בשביל לשמר את העוצמה הישראלית. אולי לא היה מוותר על החלשים בכזו קלות. אולי הוא לא היה מייצר מערכת בה אדם לאדם זאב, אלא חברת מופת כמו שדמיינו אבות המדינה ומייסדיה.