היום, 14.12.2015, השתתפתי באירוע של השדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי שארגנה תנועת דרכנו עם ח"כ חיליק בר. היה מרגש, הרבה מאוד ח"כים ממפלגות שונות - ש"ס, המחנה הציוני, מרצ, כולנו - השתתפו, נשאו דברים ותמכו במסרים ובאירוע. אלו הדברים שנשאתי
רצה הגורל והיה לי משעמם השבוע, אז הכנתי משחק חדש שכולו מחווה לטאמבלר המדהים: Cats on Synthesizers In Space. המשחק נבנה ב-Construct 2 שהוא מנוע משחקים נפלא שהיה לי כיף ללמוד אותו תוך כדי העבודה. Cats, Otters and Synths מוגש להנאתכם: Your browser does not support iframes.>
עם כניסתה לתפקיד מירי רגב נפנפה בכך שהיא תקבע למי ראוי לתקצב פרויקטים תרבותיים. הנימוק - הליכוד קיבל 30 מנדטים והשאר לא. אז הם ישלטו. לפני הבחירות היא נפנפנה בקלף שהגיע הזמן לחסל את ההגמוניה של השמאל. אישית אני חושב שמדובר בבדיחה עם טעם רע. הימין שולט דה פקטו מאז 2001 באופן מוחלט וקודם לכן ניצח כמעט בכל מאבק שליטה שהתקיים מאז 1996. מבחינה זו האמירה שלה היא עוד עדות לסגנון השלטון הכוחני של הליכוד שעסוק בלרסק כל התנגדות שהיא. סגנון שמציב אתגר מהותי לדמוקרטיה בישראל. תרבות אמורה לשקף את מגוון הדעות בחברה מסוימת. בסופו של דבר רק נראטיב אחד ישאר לטווח הארוך. אי אפשר לקבוע מראש מה יהיה הנראטיב. צריכה להיות תחרות על דעת הקהל, מבחינה זו השוק החופשי וחופש הביטוי מאפשר לדעות שונות להתחרות זו בזו. רוח הזמנים גורמת לכך שדעה אחת מזנקת גבוה יותר מאחרת. כאשר ממשלה באה ודורסת את המיעוט היא פוגעת בדמוקרטיה. זוהי עריצות הרוב בצורה הגסה ביותר. התגובה האגרסיבית של הימין, החל בלימור לבנת, המשך במירי רגב, לצד מקהלת אם תרצו וישראל שלי שצועקים בקול נגד כל מה שחורג מהנראטיב שלהם, הוא עדות בעיקר לחולשה של…