יש תקופות שאתה שואל את עצמך לאיפה הכול הולך ויש תקופות שאתה פשוט עושה ויש תקופות שהן בינתיים מעיק. ממתינים שמשהו יבשיל, שמשהו יקרה, שיהיו תשובות, לעבוד על מה שקיים ומוכר. זו תקופה כזו, וצריך בשבילה הרבה מאוד סבלנות. אני בחור של עשייה, אני צריך להרגיש שהדברים מתקדמים, אולי זה למה אני אוהב ליזום דברים, כי אז תמיד יש תחושה של התחלה. למדתי להזהר מזה. לא לומר כן לכל הצעה, לסרב בנימוס, לוותר, לא להיסחף אחרי הרפתקאות. לפעמים צריך לשקוע ולהתכנס למה שקיים, לשייף באיטיות ולהתמסר לתהליך.
כדי לפתור את התסכול, אני בתקופה מוצא את עצמי מתעמק בהצבת כל הכלים במקום הנכון. יש ביטוי בפיזיקה שנקרא חום כמוס. כמות האנרגיה שצריך להשקיע בכדי להביא מים עד לנקודת הרתיחה היא X. אבל כדי להביא מים לרתיחה, לשנות אותם ממצב צבירה אחד לשני, צריך להשקיע הרבה מאוד אנרגיה, תלוי בחומר. במקרה שלי אני מרגיש שאני בתקופה של השקעה בחום כמוס.
אז מה עושים בתקופה של חום כמוס? קודם כל, נושכים שפתיים. דברים לא קורים מהר כמעט אף פעם. בצד היצירתי – קוראים הרבה, צורכים תרבות, מרחיבים אופקים. אלו יהפכו לבסיס של היצירה הבאה. אני צולל לאחרונה עמוק לתוך הים הקסום של ספרות אימה פנטסטית, קורא על דמונולוגיה ופולקלור יהודי. הכול חלק מההתעמקות שלי, והכתיבה שהתמסרתי אליה לאחרונה בעולם של צדיק כתמר יפרח. תופתעו לגלות כמה מעט חומר יש בעברית בנושא. רוב הקריאה שלי היא באנגלית, חוקרים שלא מפחדים מהעיסוק בפרינג' היהודי. גם התחברתי לאחרונה לקבוצת כותבים שעוסקת בנושא הזה, וזה מרגש אותי מאוד. כתיבה היא מקצוע בודד, ופגישה ביוצרים אחרים, ועוד באותו תחום היא בכלל עניין מפתיע.
כמו שכתבתי – אני מתעמק בקיים. התחלתי לעבוד עם אופיר שריף על הגשה חדשה לקרן לסרטים קצרים מצוירים על בסיס צדיק כתמר יפרח. זה מעין תוצר שוליים של המחקר והקריאה שאני עושה. שוחחנו על כך ויש כאן הזדמנות יפה לחקור עולם סיפורי, אז למה לא בעצם? יש לנו עוד שבועיים להגיש את הכול, ואעדכן כשנסיים איך נראית ההגשה עם קצת חומרים כתובים וסיפוריים. אני שוקד גם על השלמת האתר של הסטודיו, עמוד מכר לסדרה המצוירת, וכמו שראיתם – מפרסם קצת באנגלית בפלטפורמת ההוצאה לאור של אמזון. לאט לאט לאט לאאאאאאאאאאט הכול זז קדימה. רק צריך סבלנות.
אעדכן בקרוב, ותודה שקראתם!
