לא כתבתי כאן בחודש האחרון בשל עומס יוצא דופן של עשייה. בחודש אוגוסט ישבתי על המחשב לא מעט. אני מקים כרגע שני עסקים חדשים, במקביל לעשייה היצירתית שלי. אני עומד בכמה צמתים שאני צריך לקבל החלטות איך לנהוג בהן, רובן אמנותיות. זה צרות של עשירים, וזו דרך טובה לפתוח את השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. בנימה זו – שנה טובה לכולם.

הכנתי שני ספרי שירה. הראשון – קצר יותר, וכנראה אוציא אותו לאור, נקרא "המים הותירו סימן". הוא כולל שירים בתימות של טבע, חיים, אבל וצמיחה. השירים נכתבו בשנים האחרונות, והוא נאצר על ידי. הסתייעתי בכמה חברות טובות לעריכה ולדיוק השירים. על חלקם עבדתי בסדנאות כתיבה שהייתי בהן. אם הוא יהיה המוצר שאוציא לאור, אצרף אליו את שירי האלבום ספוקן וורד. הספר השני -אמור להיכנס לסבב העריכה השלישי שלו (ישתבח), והוא המוצר המרכזי יותר מבין השניים. פי 2 בהיקף השירים שבו, תחת ידיה העורכות של יעל קידר. הדילמה מה מהם להוציא, נוגעת בעיקר לשיקולים אישיים שלי. חלק מהשירים מופיעים בשניהם, ואני לא רוצה להוציא שתי גרסאות נפרדות.

ההודעה השניה בתחום השירה, היא ששני שירים שלי התפרסמו באסופת השיריםSheltering In Place מבית Babka Press. אפשר לקרוא כאן.

השירים נכתבו בזמן מלחמת איראן-ישראל השניה. אחד מהם אתם מכירים, והוא יצא עם קליפ לא מזמן – State Of War. הוא גם סוגר את האסופה. השני נקרא Shrapnel והוא השני שבה. הנה הגרסה העברית שלו, ששונה מהותית מזו שבאנגלית.

זה לא מרגיש מלחמה / נמרוד דוויק

הַשָּׁמַיִם הָאֲפֹרִים

נִתָּכִים לְזָהָב בּוֹעֵר שֶׁל

שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת.

הַצִּפּוֹרִים מְצַיְּצוֹת

אֶת סוֹף הַיּוֹם.

בָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת

הַיְּלָדִים מְשַׂחֲקִים.

רֵיחוֹת הַבִּשּׁוּל נִשָּׂאִים

בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת.

הָרְסִיסִים הַנְּעוּצִים בַּקִּיּוֹסְק,

הָאַסְפַלְט הַטָּרִי,

הַמִּקְלָט הַמּוּאָר תָּמִיד,

מַזְכִּירִים שֶׁזּוֹ אָכֵן

מִלְחָמָה.

09/04/26

יש לי עוד עדכונים בנוגע לספרי הילדים שלי, יותר מהעשייה הכללית, אבל זה בפוסט נפרד בהמשך השבוע.

שנה טובה חברים וחברות, תודה שאתם עוקבים.