הספר מתקרב במהירות לאוויר העולם ואני עסוק במחשבות על ההמשך. מה אפשר לעשות, איזה רעיון מפתיע יגיע, איך הוא יתנהג ומה אני אעשה איתו. יש שפע של יצירה, ניצוצות וגיצים של מחשבות, מתישהו אחד מהם יתפוס. אפשר להתווכח מה יותר מרתק – לחשוב על הרעיון או להוציא אותו לפועל.
Continue readingPost Category → שני הקבועים
התייעצות!
הספר אמור לרדת השבוע לדפוס (!!!). אבל מה, הגעתי לרגע בו אני צריך לכתוב את הטקסט האחורי. אני אשמח לחוות הדעת שלכם, אם זה נשמע לכם מסקרן מספיק, או לא.
Continue readingסיכום שבוע שני לפטריאון
כמעט נגמר השבוע השני לפטריאון. 31 אנשים הצטרפו לתמיכה, מהם חברים, מהם משפחה ורובם אנשים שלא ציפיתי בכלל. וזה מהמם ומפתיע. פתאום שומעים שאלות, סקרנות ועניין. בשיחה השבוע עם חבר, שהוא גם תומך פטריאון, הוא אמר לי שיש לו הרגשה שאולי צריך לתת קצת יותר סיי אישי, לספר בתכל'ס על מה אני כותב ומה הנושאים שהעסיקו אותי בכתיבת הספר. לקחתי את האתגר.
"שני הקבועים" הוא קודם כל ספר על אבל. הוא ספר שמתעסק בהתמודדות עם מוות מזוויות שונות. הפחד מהמוות, ההשלמה איתו, הפרידה מאנשים שאנחנו אוהבים. הסיפור בכללותו עוסק בזה וכל דמות בוחנת את ההתמודדות עם האבל מזווית אחרת. הזקן מלווה את הנשמות, הנער שמתחבר איתו לומד לחיות עם המוות והילדה הקטנה כועסת על עצם קיומו.
במהלך הכתיבה נתקלתי ב-Positive Death Movement, תנועה פילוסופית-רעיונית שלוקחת את המוות ומתייחסת אליו כחלק טבעי מהחיים. לשיטתם, לשאול שאלות על המוות, לספר על החוויות שלנו איתו, לשתף בהתמודדות איתו – זה הכול חלק ממחזור החיים, ממי שאנחנו. התנועה מקיימת מפגשים תחת השם "קפה מוות", מפגשי סלון ובתי קפה בהם מדברים על המוות בצורה חופשית.
הרגשתי שהכתיבה שלי נוגעת בנושאים דומים לאלו של התנועה. הכתיבה על זקן המלווה נשמות למנוחה האחרונה, נוגעת בעצם למגע שלנו החיים עם המתים, עם רעיון הפרידה מהם. אני חושב שבכתיבה שלי, ניסיתי לנרמל את השאלות שיש לי על המוות והחיים. להוציא אותם החוצה לעולם ולשאול שאלות לגביהם.
להצטרפות לפטריאון >>>>> http://patreon.com/dweck