שירים שכתבתי לאורך השנים
נהייתי הורה לפני שנה. זו חוויה מדהימה שגרמה לי להסתכל על עצמי מחדש. מי אני בעצם, מה אני, איזה מין אדם אני. השאלות נגעו גם למודל הגבריות שאני מכיר. הבנתי שכל הציפיות ממך כגבר, כל המודלים שאתה נשען עליהם, מיושנים ולא רלוונטיים. השיר הזה הוא על זה.
הטקסט הבא נכתב לרגל יום השנה ה-15 למותו של אבי. עמיחי דוויק, זכרו לברכה, נפטר בשנת 2000 ממחלת הסרטן. הוא היה שופט מחוזי, יו"ר תנועת הצופים אבל עבורי יותר מהכול הוא היה אב אוהב שתמיד היה שם בעצה טובה, מילה חכמה, חיבוק והכול ללא תנאי. הטקסט הוקרא היום באירוע האזכרה שהתקיימה בתאריך העברי לפטירתו. בתחתית הטקסט אפשר למצוא לינק להקראה שלי של הטקסט. פרידה מגשר מעריב / 24.7.2015 "היה גשר - וראו איננו עוד: קודם זמנו פורק הגשר הזה, והתחבורה בנתיביו נפסקה וצר! עוד רכב אחד היה לו - והנה אין רכבים לעד, אינם לעד!"* גשר מעריב יפורק ונדמה שאיתו גם תל אביב כפי שהציג לי אותה אבי. אבי, יליד תל אביב, בואכה גן החשמל רחוב ברזילי. שם היה המכס הישן וכאן היו צדים ברווזים. כאן התגורר ומהמרפסת היו יורקים את הקציצות של הסבתא אותה לא הכרתי. עבר מיתי ומפואר מלא באנשים אותם לא פגשתי, מלא בסיפורים אודות נער שהיה לגבר, שהסתובב ברחובות העיר, שחינך ועשה, התלוצץ ופגש ואהב את חייו וחבריו. גשר מעריב יפורק ולמרות שהוקם הגשר רק כאשר נולדתי, הוא ואבי קשורים בקשרי עבותות מבלי שידע המנוח, ומבלי שידע…