בִּתִּיאַחֲזִי בַּסֵּפֶרהַרְגִּישִׁי בְּכֹובֶד מִשְׁקָלוֹ דַּפָּיו, הַכְּרִיכָה -אֵיךְ מֻנָּח בְּיָדֵךְ.הוּא יְשָׁרֵת אוֹתָךְ הֵיטֵב.כְּשֶׁתִּהְיִי עֲצוּבָה,כְּשֶׁתִּרְצִי הַשְׁרָאָה,כַּמָּה סִיפּוּק הוּא יִתֵּן -כְּשֶׁתָּטִיחִי אוֹתוֹ בְּיַתּוּשׁ
בעומס העשייה עולה תמיד השאלה, האם אני עושה משהו נכון? האם העשייה האינטנסיבית שאני נמצא בה, שלא בהכרח מתרגמת לשטף של פרסומים, היא הנתיב הנכון ביותר לקידום קריירת הכתיבה שלי. כתיבה היא מסע איטי מאוד. סיימתי את כתב היד של "רות המכשפה" לפני חודש וקצת, קיבלתי השבוע את ההערות של קוראי הבטא. הספקתי להגיש את הספר למלגה בעבור קורס הוצאת ספר באנגלית. במקביל השלמתי ספר ילדים נוסף שהגשתי לקול קורא. השתתפתי בסמינר כתיבת שירה ואני עמוק בעריכת ספר השירה. זה המון עשייה, אבל היא בלתי נראית לקהל. אני לא מוציא טיוטות באמצע עבודה, חצאי דברים. אני מאמין גדול בלהביא את הדברים למצב של מוצר שלם ומוצלח. עדיין לא שם עם החומרים.בינתיים, השוק עובד. השבוע התקיים צומת-קון, כנס פנטזיה גדול של צומת ספרים. בקרוב יש את עולמות, אחר כך את אייקון, ושאר כנסי הסצנה הישראלית. אני לא מגיע אליהם. קשה לי עם הזמנים, אין לי כל כך מה למכור חוץ מספר אחד מודפס, ובכלל יש לי גם עבודה ועסק שאני מתחזק. פניתי אחוז זמן מסוים מחיי למלאכת הכתיבה, אני מושקע בזה ומשקיע בזה, אבל האם אני מפספס משהו?השאלות הללו מציפות ברגעים לא מתאימים.…
לפני מספר שבועות נשלח מייל מספריית פיג'מה לסופרים. האולימפיאדה מתקרבת ומי שיש לו ספרים בנושא מוזמן לשלוח לבחינה שלהם. אתם מבינים לאיפה זה הולך.לא מתבייש ואפילו גאה בזה שהספורט האולימפי החביב עלי מזה יותר מעשור הוא התעמלות אמנותית. זה התחיל בתור בדיחה, הלכתי עם אורית פניני, חברתי הצלמת, לאחת התחרויות הבינלאומיות שהיו בחולון כי למה לא. נפלתי. מעבר לסטייל, הגלאם, המוזיקה והתנועה - מדובר בענף ספורט מטורף ברמת הקושי והדיוק שלו. הלכתי לעוד כמה תחרויות, ראיתי את אלופות ישראל עוד בשלבים מוקדמים. כשלינוי אשרם זכתה דמעתי מול המסך.קראתי את הקול הקורא, אמרתי - הכול קורא, והתיישבתי לכתוב ספר ילדים בנושא. לא פחות מארבע גרסאות שונות עברו עד שמצאתי את הגרסה המתאימה ביותר לטעמי. לא מעט עריכה, עצות טובות מחברים שקראו. השבוע הגשתי את הספר ילדים, שזכה לשם "Jump, Oof, Try Again". העלילה בקצרה, ילדה בגיל גן היא קלוץ מוחלט ומוצאת השראה בצפייה בלינוי אשרם בתרגיל האולימפי. נצנצים, סרטים והרבה רוח ספורטיבית.מאוד נהניתי לכתוב אותו. ממש אבל. במידה והספר לא יתקבל, אני מניח שאנסה לפרסם בכל מקרה. בכל זאת, יש אולימפיאדה השנה והיא אירוע חינוכי ומרגש אמשיך לעדכן בקרוב,נמרוד