סיום קבוצת כתיבת שירה, שירים חדשים ועדכון על הספר שירה
בחודשים האחרונים אני עמל, בין היתר, על לסיים את ספר השירה שלי. התהליך התגלה כמורכב יותר ממה שדמיינתי. ספר, וזה לא משנה אם זה ספר ילדים, או ספר נוער או ספר שירה, הוא קודם כל מוצר שצריך לשייף ולדייק. כשהייתי בן 17 רצו לפרסם ספר שירים שלי. זו הייתה הוצאה שביקשה כסף בעבור ההוצאה לאור. שאלתי אם יש עריכה, אמרו לי שלא צריך. הבנתי שזה לא רציני, וירדתי מהרעיון. חשבתי אז, ואני חושב גם היום, ששום מוצר ראשוני לא טוב. הוא תמיד צריך עוד איטרציה, עוד דיוק, עוד כיוון. ספר ללא עריכה הוא בליל של מחשבות. יש עריכה ספרותית, יש עריכה לשונית, יש הגהה, יש עימוד, זה הכול שלבים שונים בתהליך הכתיבה. בדרך כלל אני מסיים כתב יד עם כמות גדולה של מילים. לאחר מכן אני פונה למלאכת עריכה כדי להעיף מה שמיותר, לדייק, לחדד קשרים, עלילה, קצב, מבנה ושפה. ספר שירה לא שונה מבחינה זו. הוא דורש עורך טוב.לפני שלושה חודשים התחלתי לחפש עורך לספר השירה. מימון ההמונים נתקע קצת, הרגשתי שיש מספיק כסף להתחיל את הדרך, ואחר כך תמיד אפשר להמשיך. נפגשתי ושוחחתי עם עורכים שונים. זה לקח זמן למצוא…
