בלוג

שנה החדשה נפתחה, וזה זמן טוב לעדכן על כמה התפתחויות נעימות. הראשונה היא שאני ממשיך למחזור השלישי של תכנית Sphearadic Stories Initiative של ספריית פיג'מה. מזכיר שבמסגרת התכנית כתבתי שנה שעברה גם ספר נוער (התחיל עריכה) וגם ספר ילדים. אני כותב בימים אלו עוד שני ספרי ילדים, אחד יעסוק באולימפיאדה והשני בג'ינג'יות. הם יותר מוצלחים מהתיאור הזה. התכנית מחפשת ליצור סיפורים השואבים השראה ממסורת יהדות ספרד והמזרח. זו תכנית נהדרת שיצרה לי מעגל סופרי ילדים אהוב במיוחד. בנוסף, היא לימדה אותי המון על כתיבה ופנייה לשוק האמריקאי. היא כוללת מפגשים חודשיים בשום, ריטריט כתיבה, ואני בשאיפה להשלים במסגרתה 3-4 ספרי ילדים.ההתפתחות השניה היא שהתקבלתי לתכנית קו 2 של הליקון. היא מיועדת למשוררים עם ניסיון ובמסגרתה עובדים בה על עריכה עצמית ודיוק הכתיבה. המנחים הם אלי אליהו ואגי משעול. זו זכות גדולה מאוד שהתקבלתי אליה למרות שאני לא בוגר של תכנית השירה של הליקון, ועוד יותר לקבל הנחיה של המשוררים הללו. התכנית מתקיימת במקביל לעבודת העריכה על ספר השירה שיעל קידר ואני יצאנו איתה לדרך.ולסיום, חיפשתי שיר לשנה החדשה. אלה וילר וילוקס הייתה משוררת פופולארית מאוד בסוף המאה ה-19. נתקלתי בשיר הזה במסגרת מחזור…

בחודשים האחרונים אני עמל, בין היתר, על לסיים את ספר השירה שלי. התהליך התגלה כמורכב יותר ממה שדמיינתי. ספר, וזה לא משנה אם זה ספר ילדים, או ספר נוער או ספר שירה, הוא קודם כל מוצר שצריך לשייף ולדייק. כשהייתי בן 17 רצו לפרסם ספר שירים שלי. זו הייתה הוצאה שביקשה כסף בעבור ההוצאה לאור. שאלתי אם יש עריכה, אמרו לי שלא צריך. הבנתי שזה לא רציני, וירדתי מהרעיון. חשבתי אז, ואני חושב גם היום, ששום מוצר ראשוני לא טוב. הוא תמיד צריך עוד איטרציה, עוד דיוק, עוד כיוון. ספר ללא עריכה הוא בליל של מחשבות. יש עריכה ספרותית, יש עריכה לשונית, יש הגהה, יש עימוד, זה הכול שלבים שונים בתהליך הכתיבה. בדרך כלל אני מסיים כתב יד עם כמות גדולה של מילים. לאחר מכן אני פונה למלאכת עריכה כדי להעיף מה שמיותר, לדייק, לחדד קשרים, עלילה, קצב, מבנה ושפה. ספר שירה לא שונה מבחינה זו. הוא דורש עורך טוב.לפני שלושה חודשים התחלתי לחפש עורך לספר השירה. מימון ההמונים נתקע קצת, הרגשתי שיש מספיק כסף להתחיל את הדרך, ואחר כך תמיד אפשר להמשיך. נפגשתי ושוחחתי עם עורכים שונים. זה לקח זמן למצוא…