תכל'ס – לא נורא

לפני כמה חודשים סיימנו בדייס את הפרויקט של השקת האלבום של תכל'ס, "לא נורא". האלבום, יצירת היפ הופ מגניבה ביותר, נשען בעיקר על ההומור והאישיות הצבעונית של הראפרים: נאצ'ה, איליה מאן ואקטסרה ג'. כשדיברנו איזה קליפ לעשות ללהקה הצעתי את הרעיון של קליפ גרביים. מה שנקרא – זול, ביתי ומשעשע מספיק. הרעיון נשען על סרטון חתונה שעשיתי עם האחיות שלי לאחי הגדול, שגם היה סרט גרביים באורך של 5 דקות. יום אחד אני אעלה אותו. בינתיים אני עצלן. אז הנה הקליפ של תכל'ס להנאתכם.

חפש את המטמון ביוטיוב – ואפילו כתבו על זה!

חודש שעבר קיבלנו בעבודה פרוייקט לקדם את ההופעה של אפרת גוש. אחרי התייעצות קלה וסיעור מוחין עלה הרעיון לעשות "חפש את המטמון" בקליפים שלה ביוטיוב, תוך שימוש ב-Annotations, ושהפרס לזוכים יהיה כרטיסים להופעה. לא ממש חשבתי שזה ימשוך תשומת לב, אבל מסתבר שכן. מעבר לזה שהקהל שיתף פעולה ממש יפה והכניסות ליוטיוב והפייסבוק שלה עלו פלאים, גם כתבו על העניין הזה בחו"ל במגאזין הנחשב Social Times.

בבסיס המשחקיות היא החבאת חידות המתכתבות עם עולם הקליפים שאפרת מייצרת. לשניה בודדת, כמסר תת הכרתי, מוחבאת חידה באמצעות Annotation בקליפים של אפרת. שלחנו את גולשי הפייסבוק והפורום שלה לחפש את החידות, לכתוב על החיפושים שלהם בפייסבוק ולנסות לפתור אותן. משחקיות במדיה חברתית היא לא בהכרח משחק פלאש שמאומבד שמייצא תוצאות, כמו שרואים לרוב. לפעמים זה פשוט פתרון יצירתי לבעיה, ניסיון למצוא הסתכלות אחרת על אופן השימוש של הגולש הבודד. במקרה הנוכחי, משחקיות כחידות מאתגרת את הגולש, וכשהיא קשורה היטב לעולם של האמן – זה עובד פצצה.

עוד שימושים יצירתיים ביוטיוב אפשר למצוא בלינק הבא: https://docs.google.com/present/view?id=df7rw7vz_338cz6ngnd6

קול ענות חלושה

למרות שאני אומר לעצמי כל סוף שבוע "עזוב, אל תקנה עיתונים, תקרא באינטרנט", איכשהו הם תמיד מתגלגלים לסלון. לאחרונה אני מופתע ממידת השטחיות של העיתונים היומיים הגדולים, למרות שלפעמים אתה יכול למצוא איזו פנינה קטנה שמסתתרת לה בין בליל הכתבות. השבוע היא לא נמצאה. אתם בטח אומרים "חביבי, מה הסיכוי שהתקשורת לא תפעל השבוע ככלב השמירה של הדמוקרטיה?", ובכן מסתבר שהוא יותר גבוה ממה שחשבתם. אודה שאת "הארץ" לא קראתי בסופ"ש, אבל במעריב נדמה שחוק הנאמנות לא היה מעולם. בידיעות הסתפקו בכתבת שער השואלת האם ישראל נהיית פאשיסטית. התשובה היא לא תחקיר מעמיק בנוגע למאמצי החקיקה השונים, אלא שיח אקדמי בעיקרו והתממויות של לאומנים ידועים מימין. מה שנקרא, לא כלב שמירה, מקסימום פודל מדובלל.

מה שכן, ידיעות שמו על השולחן אקדח טעון ושמו "השיח הישראלי החדש". בין השורות עלתה קריאה ברורה לתחום את השיח הפוליטי של הבחירות הבאות לנושאים הבאים: מימין, לאומני ישראל, דתיים קיצוניים ושלל אנשים שהדם והאדמה עלו להם לראש. משמאל, ליברליזם ואיכות סביבה. שאלת האג'נדה הופכת להיות מהותית. האם קיימת הנהגה המציבה פתרון אידיאולוגי בימים אלו? התשובה היא לא. אבל מרבית הפעמים השיח שמציעים בשמאל ובימין הוא כרוניקה ידועה מראש של הסדר שהפתרון שלו ברור לכולם. זה כמו לראות קומדיה הוליוודית קלאסית, כולם מכירים את הקלישאות, אבל אתה בכל זאת רואה. ידיעות העלו על השולחן שיח מסוג אחר שהדים לו יכולנו לראות בניסיונות של ח"כים כניצן הורוביץ ושלי יחימוביץ'. ליברמן וחבורתו מהווים את הסמן הבוטה של השיח הזה בצד הימני של המפה. מי יהיה הסמן בשמאל?

ובנימת סיום ושבת שלום – מי מגיע להפגנה היום בערב?